סיציליה היא לא רק מאפיה
סביר להניח שהאסוציאציה הראשונה שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את השם "סיציליה", מתקשרת למאפיה הסיציליאנית. גם הסיציליאנים עצמם מודעים לכך והראיה היא דיוקנו המשופם של מרלון ברנדו המביט אליכם מתוך רבות מן המזכרות השונות הנמכרות באי, החל מספלים, דרך חולצות, תחתיות לכוסות ואפילו פותחני יין. לא אטעה אם אנחש שבעיני מעטים מקוראינו, מתקשרת סיציליה דווקא עם יין, והיה וישאלו אתכם על יין בסיציליה, מן הסתם תחשבו מיד על יינות נרו ד'אבולה – זן ענבי היין הנפוץ ביותר באי.

אבל סיציליה היא הרבה יותר מאשר דון קורליאונה ועתיקות וגם הרבה מעבר לנרו ד'אבולה. בעיני רבים, סיציליה היא יותר יבשת מאשר אי, ולא רק בשל היותה האי הגדול ביותר בים התיכון. סיציליה היא מגוון של קרקעות, תבניות נוף, צמחיה ואזורי מיקרו אקלים. בשל אותו ריבוי אקלימי וקרקעי, סיציליה, ששטחה גדול בכ 25% משטחה של מדינת ישראל, מאכלסת בתוכה לא פחות מאשר 30 אזורי יין רשמיים (DOCG, DOC, (IGT.

עד לאמצע שנות ה 90 של המאה הקודמת, התחרו יינותיה של סיציליה בעיקר עם יינות אזור אחר בדרום איטליה – פוליה, כאשר התחרות הייתה על תואר לא מחמיא במיוחד – אזור היין שבו הייצור הכמותי הגדול ביותר. מאז חל שינוי עצום בתפיסת יצרני היין באי ואלו החלו להתרכז בעיקר באיכות והרבה פחות בכמות. ניטעו כרמים מזנים בינלאומיים, ויוצרו מהם יינות ברמה גבוהה, כאשר תוך כדי כך הייתה עדנה חדשה גם לזנים המקומיים, שחלקם בעלי פוטנציאל גבוה של ממש. אזורי יין נידחים באי החלו להרים ראש, הוקמו בהם יקבים חדשים ומודרניים והאי הפך אבן שואבת לייננים מרחבי איטליה כולה.

אתנה - הר געש שאינו נח

טרסת אבני בזלת בכרם  //  צילום: עידן בר אולפן

אחד מאזורי היין המעניינים והמבטיחים ביותר בסיציליה הוא Etna, אזור העוטף את הר הגעש שעל שמו הוא נקרא במעין קשת, המשתרעת מצפון, מזרח ודרום לחרוט הענקי. אתנה הוא הר געש פעיל, כזה שממש לא נח. הר הגעש הגבוה באירופה, המתנשא לגובה של 3,330 מטר מעל פני הים ואשר רדיוס החרוט שלו הוא כ 40 ק"מ, נראה היטב ממרבית שטחה של סיציליה ובחלקה המזרחי, הוא מתנשא מעל הכל, נדמה כמשגיח עליך מלמעלה, ומזכיר לך עם אותה פלומת עשן העולה ממנו באופן מתמיד ועם זרמי הלבה הקרושים שכמו נוזלים ממנו אל תוך היערות המקיפים אותו, את אפסותו של האדם אל פני ההוד והעוצמות של הטבע.

מבחינת תוואי והרכב הקרקע הבזלתי, הגובה והמיקרו אקלים הייחודי שהוא יוצר, אזור היין אתנה הוא מעין "אי בתוך אי" והוא מציע יינות מרתקים, שונים בתכלית מאלו שתמצאו ביתר אזורי האי. שטח הנטיעות הכולל משתרע על פני כ 30,000 דונם ומרבית הכרמים מרובי הטרסות נטועים בגבהים הנעים בין 300 ל 1,200 מטר מעל פני הים. העיירה Linguaglossa מהווה את פתחו הצפוני של אזור היין ובה, לצד כנסיה עתיקה שעל קיר הכניסה שלה כתובה משום מה בעברית, ערבית ולטינית הכתובת: "בראשית ברא אלוהים", שוכן גם איגוד יצרני היין המקומי. מספר יקבים ממוקמים בשוליה של העיירה לינגואגלוסה עצמה ואולם את מרביתם תמצאו פרושים מעט גבוה יותר, בצמידות לכרמים הנטועים לאורך הדרכים העולות אל ההר. 

ביקור ביקב Vivera

גפנים המעוצבות בשיטת ארברלו  //  צילום: עידן בר אולפן

בדרכנו לסיור בהר הגעש עצמו, בחרנו רעייתי ואני לבקר ביקב Vivera, לא רק בשל איכות יינותיו של היקב הצעיר והמבטיח, אלא גם בשל כך שמייצרים בו יין גם מענבים המגיעים מכרמים הנטועים בשטחים אחרים שבבעלות המשפחה, דווקא במערב סיציליה, בכפר קורליאונה המפורסם. ביקור ביקב ויורה מאפשר לפיכך טעימה משני אזורי יין שונים בו זמנית. על הדרך גילינו שמייצרים במקום גם שמן זית מצוין, המייצג אף הוא את שני אזורי הגידול. ויורה הוא יקב משפחתי צעיר ועדיין לא עטור פרסים, אחד מיקבי האיכות שצצו בשנים האחרונות על מדרונותיו של האתנה. היקב הוקם רק בשנת 2008 ויינותיו הראשונים היו מבציר 2010. היקב מייצר כמאה אלף בקבוקים, מרביתם מאזור היין של אתנה – מזנים מקומיים בלבד ומקצתם מזני ענבים בינלאומיים ומקומיים הגדלים בכפר קורליאונה שבמערב האי. כמו ברבים מן היקבים באזור האתנה, כך גם ביקב ויורה, מתבצע גידול הענבים באופן אורגני.

באופן מסורתי, היו הגפנים באזור מעוצבות כשיחים בודדים, המכונים Arbarello (עץ קטן) ואולם יותר ויותר יקבים עוברים כיום לשיטות הדליה מודרניות. ביקב ויורה ניתן לראות את שתי שיטות העיצוב זו לצד זו.

אנחנו מסיירים בינות לשורות הכרמים הגדלות באדמה השחורה והמופרדות זו מזו בטרסות בנויות אבני בזלת ולרגע, עד שההר המעשן שוב תופס את מבטנו, נדמה לנו שאנחנו מטיילים בכלל בכרמי רמת הגולן שלנו ושמעבר לסיבוב נוכל לצפות בכנרת המשתרעת למרגלותינו. השיא מגיע כאשר מיד לאחר שאנחנו מספרים לייננית הצעירה של היקב אירנה וקארו (שמוצאה מצפון איטליה והגיעה לכאן בשל האתגר) עד כמה מזכירים לנו הכרמים את "גולן הייטס" מארץ מכורתינו (חבל ארץ שאירנה כמובן לא שמעה מעולם על יינותיו), מוליכה היא אותנו לעבר "הפתעה" ושם, מאחורי עץ עב גזע, מסתתר לו בונקר חפור גדול המחופה בזלת, שריד ממלחמת העולם השנייה. "עכשיו הגזמת" אני אומר לאירנה ומיד מטעים אותה בפרק רלבנטי מתולדות מלחמות ישראל...

זני ענבים שמעולם לא עזבו את ההר

כניסה למרכז המבקרים של איגוד יצרני היין המקומי של העיירה לינגואגלוסה  //  צילום: עידן בר אולפן

נרו ד'אבולה לא תמצאו באזור היין של אתנה. הזן פשוט אינו מתאים לתנאי האזור כך מסבירים לי. נרלו מסקלזה (Nerello Mascalese), זן מקומי הגדל אך ורק כאן הוא המלך האזורי של היינות האדומים. נרלו קפוצ'יו (Nerello Cappuccio) הוא בן הזוג העיקרי. שמו של זן זה בא לו מצורת העלים המסוככים על האשכולות כמו קפוצ'יו – קפוצ'ון. את הבלנד משלימים זנים מקומיים אדומים ואף לבנים, אחד מהם הוא הזן הלבן האיכותי Carricante.

המאפיינים העיקריים של היינות האדומים של אתנה (Etna Rosso), הם החמיצות הגבוהה והטאנינים המגיעים בעיקר מהנרלו מסקלזה, מינרליות של אבק שריפה וגפרור שרוף המגיעה מהקרקע הגעשית וריחות התבלין והאלגנטיות מתוצרתו של נרלו קפוצ'יו. יש מי שהיינות יזכירו לו את יינות הברולו של צפון מערב איטליה ואחרים יקבלו אסוציאציות של פינו נואר מבורגון. על מנת לאזן את החמיצות, הטאנינים והמינרליות הבולטים, נוהגים כאן ליישן את היין בבקבוקים למשך פרק זמן ממושך מאוד (לעתים שנה ויותר), בטרם שחרור היינות לשוק. כך מגיעים היינות לצרכן כשהם מוכנים לשתייה. יינות שענביהם גדלים גבוה יותר במדרונות ההר יהיו מעודנים ואלגנטיים יותר. יינות אתנה רוסו ניתנים ליישון של כמה שנים, אך למעט כאשר מדובר במעודנים שביניהם, ניתן גם לשתות אותם כשהם צעירים.

האתנה רוסו של יקב ויורה נקרא: Martinella, כשמו של הכרם הראשון שרכשה המשפחה על מורדות הר הגעש, האהבה הראשונה של המשפחה, אשר היוותה את ההשראה לאנרגיה הרבה המושקעת ביקב.

בבלנדים הלבנים (Etna Bianco) מככב כאמור הזן קריקנטה ולצדו קטרטו (Catarratto), מינלה (Minella), גרקניקו (Grecanico) וגם אינסוליה (Insolia), אותו זן המשמש בייצור יינות המרסלה הידועים ממערב סיציליה. קריקנטה מפיק יינות פריכים, רעננים אך מעט רזים ועל כן יצרני האיכות נוהגים לאפשר ליינות לנוח על שמריהם, על מנת להוסיף להם גוף ומרקם קרמי. היין הלבן מבית Vivera מכונה Salisire, אנחנו טעמנו מן הבקבוקים האחרונים שנותרו מבציר 2014 המצוין. אי אפשר להתעלם מניחוח שפשוף אבני הצור או גפרור שרוף, המשתלב בריחות הפרי המעודנים ומן הרעננות והאלגנטיות בפה. לצד יין זה נותן תחרות יפה גם A' Mami של היקב, חיבור בין הקריקנטה המינרלי והרענן מן האתנה, לבין שרדונה מבושם ואלגנטי המגיע מן הכפר קורליאונה.

אין לשכוח גם את יינות הרוזה העדינים (Etna Rosato), לרוב מבוססי נרולו מסקלזה, רעננים ופריכים ומגלים שלל ניחוחות וטעמים של פירות אדומים וצהובים. Rosato Di Martinella של יקב ויורה הוא יין רוזה מיוחד ומפתיע - אלגנטי, מובנה ומינרלי מאוד, יין שאפשר לשתות בהנאה כשלעצמו או ללוות עמו ארוחה עשירה.

יקבי איכות מומלצים לביקור באזור אתנה: Passopisciaro, ,Tenuta delle Terre Nerre Biondi, Benanti, Cottanera, Calabretta. במרבית היקבים נדרש לתאם את הביקור מראש (טלפונית או במייל) והביקור הוא בתשלום (אם כי לרוב תזכו להנחה או ויתור על התשלום כנגד רכישת יינות).