כששמעתי לראשונה את הנתונים הנ"ל החלטתי בליבי שמגיע לבירה מקום גבוה יותר, ובקלות יתרה ניתן לעקוף את צריכת המים והתה. כל מה שצריך הוא להחליף את הבירה בכל סוגי השתייה אותם האדם מן היישוב שותה במהלך היום.

להלן פירוט מהלך יום שכולו בירה:
קם בבוקר, עייף מתמיד (2 ילדים קטנים...) חייב קפה... במקום, אני מוציא מהמקרר בירת "דופלבוק" ומוזג לי לכוס. הנאה צרופה! דופלבוק היא בירת לאגר כהה, עשירה מאוד בטעמי מאלט קלוי ואף אגוזיות מתקתקה, בלי הרבה מרירות ועם אחוזי אלכוהול גבוהים מהרגיל. המקור של בירות דופלבוק הוא גרמני - הבירה שימשה את הנזירים הצמים כמעין "לחם נוזלי". מתאים בדיוק אחרי הצום של הלילה.

השעה 9:30 בבוקר - פגישה במשרדי החברה. כנהוג בפגישות בוקר, על שולחן הישיבות המפואר מיני מאפה טריים, פירות העונה, מים ומיצי פירות. הבירה המתאימה ביותר לליווי הרגע – "וויסביר" או בירת חיטה אם תרצו, עדיף מגרמניה. הבירה בעלת גוון צהוב בהיר ועכירות ברורה, כמעט כמו מיץ תפוזים. גם הטעם מזכיר מיץ סחוט, המון רעננות, חמיצות טובה, מתקתקות ומרקם סמיך. בוקר טוב, עכשיו אפשר להתחיל לעבוד.

השעה כבר 11:30 והפגישה מהבוקר עוד לא הסתיימה. בפיהוק השני אני מבין שיש צורך בקפה בשביל לחזור לעניינים, קפה משרדי כזה, שחור, מימי, שניתן לשתות גם כשהוא כבר פושר. בדיוק בשביל זה הומצאה ה-"דארק לאגר" - בירת לאגר כהה, המאלט כמעט חרוך ונותן לבירה צבע חום-שחור, בדומה לקפה פילטר או אמריקנו. הטעמים קלויים, חרוכים, המרירות בול במקוםֿ - אין כמעט מתיקות והגוף קל ונעים לשתייה.

13:00, מישהו אמר ארוחת צהריים? קופצים למסעדת הבשרים הסמוכה למשרד. אין זמן לארוחות מפוארות, יום עבודה וזה. מזמינים כבד על האש בפיתה עם הרבה טחינה ופלפל חריף קלוי בצד. בד"כ פחית קולה הייתה סוגרת את העניין, אבל בירה זה יותר טוב. פחית של לאגר וינאי, הנקרא גם לאגר אדמוני, תעשה את העבודה. קרה כקרח, מרווה כמו מים באמצע המדבר, בעלת אחוז אלכוהול נמוך יחסית. אין לזה תחליף.

15:00, ממשיכים הלאה. פגישה עם לקוח חשוב. חשוב להרשים. בירת "אייל מנזרים בלגית", אפשר גם בבקבוק 750 מ"ל שמתאים למספר אנשים. עדיף בסגנון "דאבל" או "טריפל", ז"א יותר אלכוהול ואתו גם יותר מורכבות, המון טעמים של קרמל, תבלינים, מרקם עשיר וסיומת מתקתקה-מרירה מענגת. כולם מרוצים.

"הום סוויט הום", בבית עם האישה והילדים, משחקים, מדברים, נרגעים, הגיע זמן ארוחת ערב – חביתות לכולם, סלט ירקות, גבינה צהובה, קצת זיתים ירוקים. בא לי משהו קל לשתות, לאגר בהיר, כמעט שקוף, עדיף "פילזנר" צ'כי מקורי, עם גיזוז טוב, טעמים סופר מעודנים, הכול בניואנסים. איזה כיף לחיות.

21:00 הבייבי סיטר הגיעה, יוצאים לסרט. אח"כ נפגשים עם חברים בבר, בינתיים התיאבון חזר, אבל בשביל באמת לחזק את הרעב וגם עד שיגיעו כל החברה פותח בקבוק של "פייל אייל", יכול להיות אפילו משהו אמריקני או ישראלי, מודרני עם הרבה כשות, מריר, מזכיר טעמי אשכולית. האפריטיף המושלם.

החבר'ה נכנסים, מזמינים יחד נתחי צלעות גדולים, ככה בשיתוף, השעה כמעט חצות, לכולם כבר ידוע איזו בירה נזמין עכשיו. ברור ש"סטאוט". בירה עשירה וקצפתית, אך מרירה ומדויקת, צבע שחור פחם בזכות מאלט כמעט שרוף המייצר טעמים שהם מעבר לקלייה וקרמל, משהו אחר, כמעט בלתי מוסבר. גן עדן של ממש.

לאחר הצלעות אפשר להמשיך לשתות אל תוך הלילה, בשביל זה צריך בירה שלא תהיה כבדה מדי, או מתוקה מדי, כזו שאפשר לשתות 2, 3, ואף 4 כוסות. אייל אנגלי טוב יעשה את העבודה, לא כבד ומתובל כמו אחיו הבלגי אבל גם לא ייחודי ופסיכי כמו האיילים המודרנים, אשר להם מוסיפים לפעמים מיני תבלינים וקליפות. לא, אייל אנגלי הוא הקלאסי, המוכר והטוב. עם מרירות טובה - זאת בירה!

לילה טוב