נעים בשטח
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
כתבות מהעולם
ביקורת מסעדות
אלכוהול
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
פסטיבל-cocktails
חג היין
בציר הזמן
TerraVino
פסטיבל White
יקב אשרה
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
בית הספר ליין
8333
פרסומות...
זן שהוא כינוי מקור?
ניצחון איטלקי בקרב על השימוש בשם הזן ורמנטינו מסעיר את העולם
מאת: בר אולפן עידן
פורסם ב 04.10.2022

זן שהוא כינוי מקור?

האיחוד האירופי אישר את הבקשה האיטלקית לייחד את השימוש בשמו של הזן ליינות איטלקיים בלבד

שרדונה רק בצרפת?
עובדה ידועה היא שאסור לקרוא ליין מבעבע בשם שמפניה, אלא אם הוא נוצר באזור שמפיין הצרפתי ומענבים שגדלו בתחומי האפלסיון של שמפיין. הדבר נכון גם לגבי שימוש מטעה בשמו של כל אזור יין אחר המוכר בחוק. אבל האם ניתן מבחינה חוקית לאסור שימוש גם בשמו של זן ענבים מחוץ לאזור הגידול המקורי שלו? למשל, האם ניתן לאסור שימוש בשם "שרדונה", מחוץ לאזור הגידול המרכזי וההיסטורי שלו – בורגון? או מחוץ למדינת המקור שלו – צרפת?

הגם שאפשרות זו על פניה נשמעת תמוהה, הרי שהחלטה תקדימית שקיבל לאחרונה האיחוד האירופי מוכיחה שמסתבר שהדבר אכן אפשרי! זאת, כאשר נאסר על יצרנים צרפתיים, העושים מזה שנים רבות שימוש בזן Vermentino ובכינויו זה, לעשות מעתה שימוש בשם זה על מנת לתאר את הזן ממנו יוצרו יינותיהם. מעתה, כך קבע האיחוד האירופי, על הצרפתים לחדול מן השימוש בשם Vermentino ולכנות את הזן אך ורק בשמו הצרפתי המקובל – Rolle. יצוין שהזן ורמנטינו גדל באזורים שונים הסובבים את חלקו הצפוני של הים התיכון, תחת שמות שונים, כך למשל הוא גדל באזורים שונים באיטליה כולל באי סרדיניה, וכן באי הצרפתי השכן קורסיקה ובחבל פרובנס הצרפתי.

חלאס ורמנטינו בצרפת!

זן שהוא כינוי מקור?

הבקשה האיטלקית לאסור על שימוש בשם הזן ורמנטינו מחוץ לתחומה של איטליה, אשר בה הוא נפוץ, נשענה על כך ששמו של הזן מופיע כחלק משמם של אזורי האפלסיון האיטלקיים Vermentino di Sardegna DOC ו Vermentino di Gallura DOCG. הנוהג לקבע את שם הזן הראשי של האפלסיון כחלק משמו של האפלסיון הינו נפוץ באיטליה, כך למשל נעשה הדבר גם באפלסיונים נוספים, כמו Montepulciano d'Abruzzo או Barbera d'Asti. שם הזן נכתב ראשון ושם האזור שני, כך שפירוש שם האפלסיון הוא הזן X מן האזור Y. מוסדות האיחוד האירופי קיבלו לפיכך את הטענה האיטלקית, לפיה שימוש בשם הזן מחוץ לתחומי אותם אפלסיונים איטלקיים הכוללים את שמו, מהווה למעשה הטעיה ושימוש המנוגד לדין, ממש כמו במקרה של שימוש בשם שמפיין, או של כל אפלסיון אחר. זאת, למרות שכאמור מדובר בשם של זן.

כתוצאה מן ההחלטה, יוצא שעל כל יצרן המייצר יינות מן הזן במדינה החברה באיחוד האירופי, להימנע כעת מכל שימוש בשם Vermentino, למעט כמובן היצרנים האיטלקיים, ועל פי החלטת האיחוד – לא רק יצרנים באפלסיונים ששמותיהם כוללים את שם הזן, אלא יהיו רשאים לעשות בשם שימוש גם כאלו שיינותיהם מיוצרים באזורי אפלסיון איטלקיים אחרים. לעומת זאת, במדינות חיצוניות לאיחוד האירופי המקיימות עם האיחוד הסכמים בילטרליים בתחום הקניין הרוחני, המאפשרים שימוש הדדי בשמות זני ענבים, מותר יהיה להמשיך ולעשות שימוש בשם ורמנטינו. כך למשל – אוסטרליה, קרואטיה וארה"ב.

הנפגעים העיקריים מהחלטת האיחוד הם כאמור היצרנים בחבל לנגדוק הצרפתי, שיאלצו כעת להגביל את עצמם לשימוש בשמו הצרפתי של הזן - Rolle ואולם גם יצרני היין מן האי מלטה, אשר גם שם קנה לעצמו השם ורמנטינו שבט זה מכבר, ואשר גם להם, למרות ההיסטוריה והמסורת האיטלקית הממושכת של האי, לא תהיה כעת ברירה אלא לעשות שימוש דווקא בשם הצרפתי של הזן, או לתת לו שם אחר.

שמו של הזן ורמנטינו עלה לא פעם גם בהקשר של התאמה אפשרית לגידול בישראל, והיינן איתי להט אף פעל בעבר לקידום הבאתם של שתילי הזן לישראל. ככל הידוע לי וגם מבדיקה בנתוני הגידול והיבול המפורסמים על ידי המועצה לגפן היין, הדבר טרם יצא אל הפועל, ואולם נשאלת כעת השאלה, היה ואכן יהיו נטיעות של ורמנטינו בישראל, האם יהיו היצרנים הישראלים רשאים לעשות שימוש בשם ורמנטינו לציון שמו של הזן? שאלה זו נותרת בינתיים מצריך עיון.

ביקורות מרחבי הגלובוס

זן שהוא כינוי מקור?

מיד עם פרסומה, החלה ההחלטה יוצאת הדופן לעורר הדים רבים והתנגדויות, ולא רק מצדם של מגדלי הזן הצרפתים. ד"ר José Vouillamoz השוויצרי, מומחה בינלאומי לזיהוי גנטי של ענבי יין ואחד מן הכותבים של אנציקלופדיית זני הענבים הנודעת "Wine Grapes" נסער מן ההחלטה, ובכתבה באתר Jancis Robinson מצביע על הבעייתיות הגלומה בה. לדבריו, אסור בתכלית האיסור לאסור על שימוש בשמותיהם ההיסטוריים של זני ענבים, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך. ויליאמוז רואה בפעולת האיחוד האירופי משום מחטף איטלקי בלתי לגיטימי ומצביע על כך שהשם Vermentino היה נפוץ בדרום צרפת כבר בעשור הראשון של המאה העשרים. יתרה מזו, מדובר בזן שנוצר בדרך של הכלאה טבעית, בדומה למשל לקברנה סוביניון, מרלו, זני הפינו השונים ולא בידי אדם, ועל כן לא יכולה למעשה להיות לאף מדינה בעלות על שמו של הזן. כאשר מדובר בהכלאות יצירות אדם עם זאת, המצב המשפטי הינו שונה, מכוח החלטות שונות והסכמים בהובלת האו"ם.

חששו העיקרי של ויליאמוז, הינו מפתיחת תיבת פנדורה. מהו הזן הבא על הכוונת האיטלקית שואל המומחה השוויצרי? האם זהו הזן Teroldego המהווה חלק משמו של האפלסיון Teroldego Rotaliano? או שמא זהו אותו Montepulciano שהזכרתי קודם? חמור מזה – אחד משמות האפלסיונים המוכרים על ידי האיחוד האירופי הוא Sangiovese di Romagna, האם יתכן שגם השימוש בשם הזן סנג'יובזה הנפוץ כל כך ברחבי העולם (ובכלל זה בישראל) אסור למעשה אף הוא מעתה מחוץ לאיטליה?

מתקפת נגד צרפתית שתביא לאיסור שימוש בשם זניהם הבינלאומיים?
ד"ר ויליאמוז מציע לצרפתים לצאת במתקפת נגד וליצור כעת שמות אפלסיונים משלהם אשר יכללו שמות של זנים, כך למשל - Syrah du Rhône AOP, Cabernet Sauvignon de Bordeaux AOP, או Chardonnay de Bourgogne AOP ולאחר מכן לדרוש איסור שימוש בשמותיהם של אותם זנים מחוץ לצרפת, וקדימה בלגן!... אגב, באופן דומה לדוגמה האיטלקית כבר קיים כיום אפלסיון צרפתי בשם Picpoul de Pinet, האם מעתה יאסר השימוש בשם הזן Picpoul מחוץ לצרפת?

ביקורת נשמעת גם מחוץ לאירופה. העורך האמריקאי של האתר והיישומון Wine-Searcher - W. Blake Gray, מתרעם אף הוא באתרו על המהלך הביזרי של האיחוד האירופי. גריי מדגיש את העובדה שבניגוד לאפלסיונים, המייצגים סגנון עשייה מסוים, כמו בורדו, ריוחה וכדומה, שכאשר אתה קורא את שמם אתה יכול לצפות לסגנון יין שתקבל בבקבוק, הרי שזן כשלעצמו אינו יכול להצביע על סגנון, אף כשהוא גדל באזורים שונים בתחומה של אותה מדינה. יין ורמנטינו מסרדיניה שונה לחלוטין מיין ורמנטינו מאזור Maremma שבטוסקנה. יתרה מזו הוא מדגיש, השפעת הטרואר על הזן היא הרי הסיבה לכך שמלכתחילה שמות האזורים הם המוגנים.

גריי מצדיע לאיטלקים על יכולתם לשלוט ברזי הבירוקרטיה האירופית ולנצלה. כך, הוא מציין, הם גרמו בעבר ליצרני האי היווני סנטוריני לחדול מלכנות את יינות הקינוח שלהם בשם Vin Santo, רק משום שיצרנים איטלקיים המייצרים יינות קינוח בשם זה היו הראשונים שפנו לאיחוד בבקשה לאשר כינוי מקור לשם; במקרה אחר – כשיינות פרוסקו הפכו למוצר מבוקש, ניצלו האיטלקים את העובדה שפרוסקו הינו גם שמו של מקום וגם שם של ענב, ועל מנת לשמר את כינוי המקור המגן על שם האזור, שינו את שם הענב ל Glera. "האיטלקים אינם אשמים שביקשו, האשמה מוטלת על הבירוקרטיים האירופאים שלא הבינו את הסיכונים שבאישור הבקשות האיטלקיות" הוא קובע.

נראה שהשמרנות האירופית ובתוכה הרצון לשמר ולהגן על כל דבר אירופי ובכלל זה על שמות המקובלים שם, חצתה הפעם את הגבול, תרתי משמע, וההחלטה יוצאת הדופן לעניין השימוש בשם הזן ורמנטינו עשויה עוד להתברר כרעידת אדמה, אשר יהיו לה משמעויות ותוצאות שיזעזעו את היבשת האירופית ולא רק אותה. מעניין יהיה לעקוב ולראות לאן הדבר יוביל.

אירועים קרובים
מפגש יינות גרמניה ואלזאס
03-03-2025 19:00
מפגש יין לבן לגמרי. עם היינות המרגשים ביותר, מהאזורים הצפוניים ביותר באירופה.
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 10 + 2 ?
לקוח חדש
שחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
*שדות חובה
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות