תמונה באדיבות יקב צובה
חגיגה ביקב
לפני זמן לא רב סיפרתי כאן על ביקור קודם שלי ביקב צובה והנה חזרתי ליקב על מנת להשתתף בחגיגה מיוחדת שנערכה בו, לציון חשיפת המיתוג החדש ליין הדגל של היקב – טרסה במלאות 10 שנים מאז נוצר הבציר הראשון של היין. החגיגה התקיימה בחצר היקב, הצופה מסוג של טרסה ענקית הממוקמת בגובה של כ 730 מטרים מעל פני הים, לכיוון מערב, אל נוף מקסים, לעבר שער הגיא והכביש העולה מתל אביב לירושלים. בסמוך נמצאת גת עתיקה מימי בית ראשון.
החלטתי להיענות להזמנה לא רק משום שבביקורי הקודם ביקב לא הזדמן לי לטעום מיין הטרסה הנחשק (והאמינו לי, זו לבד הייתה סיבה מספקת להגיע), אלא גם כדי להפגין תמיכה ביקב, אשר יינות מוכנים לשיווק במחסן היינות שלו ירדו לטמיון לפני מספר שבועות כאשר דליקת יער הגיעה לפאתי הקיבוץ ולמחסן היינות.
את האירוע החגיגי ובמרכזו טעימת אורך של יינות ממספר בצירים של יין Terasa, אירח היקב יחד עם חברת השיווק כספיריטס (לשעבר כספי משקאות חריפים) המשווקת את היקב, ומנכ"ל כספיריטס אורן דנה אף נשא דברים והפליג בשבחו של יקב צובה, בהיותו יקב Estate אמיתי המייצר יינות אך ורק מכרמים שבבעלותו, וגם בשבחיהם של האנשים העושים את היקב ובייחוד בשבח יינותיו, שהביקוש אליהם רב על ההיצע.
תמונה באדיבות יקב צובה
דברים נוספים שמענו מפי יינן ומנכ"ל היקב פול דאב, שבמבטא דרום אפריקאי שלא נעלם מן העין, סיפר בהתרגשות בין היתר על עשיית היין ביקב ובייחוד על הבייבי הפרטי שלו יין הדגל Terasa. פול סיפר שזמן לא ארוך לאחר תחילת עבודתו ביקב, הוא הבחין באיכות יוצאת הדופן של ענבי הקברנה סוביניון הגדלים על טרסה עתיקה בין כרמי היקב, בגובה של 730 מ' מעל פני הים. חלקת הטרסה אופיינה בשכבה דקה של אדמה, אבנים רבות, וגפנים הנלחמות לשרוד, יבולים נמוכים ובאיכות גבוהה מאוד. פול הבין שניתן לייצר מאותם ענבים יין באיכויות הגבוהות ביותר, אך הרגיש שחסר משהו ביין שהפיק כרם הטרסה. לאחר ניסיונות רבים של שילוב מרלו, סירה, מלבק, קברנה פרנק ופטיט וורדו מחלקות אחרות ביין, הבין פול שהוספת סירה מביאה לאיזון המושלם. כך נקבע הבלנד הסופי של היין, העשוי משני הזנים הגדלים בחלקות מובחרות של היקב. היין מבציר 2013 היה הראשון בסדרה, וכעת, בחלוף עשור, הוחלט למתג את היין מחדש ולחגוג זאת במאורע ייחודי.
הבאים לאירוע התקבלו בהגשת יינות שרדונה ורוזה קרירים וטעימים מתוצרת היקב, לצד מעדני טאפאס נפלאים וזמרת בליווי נגן שהנעימו את הערב במוסיקה קלילה, וכמובן, רוח הערב הנעימה (ואפילו המעט קרירה) של גב ההר, שכמותה קשה למצוא במקומות אחרים בימים חמים אלו של תחילת ספטמבר. בחלק השני של הערב, לאחר פרק הנאומים הקצר, הוגשו מנות עיקריות (טעימות לא פחות) והוצעה למוזמנים טעימה של יינות טרסה על ציר הזמן: טרסה 2013 - הבציר הראשון, טרסה 2017, וטרסה 2019 - הבציר האחרון אשר יצא אל השוק ואשר זוכה כאמור כעת למיתוג מחודש.
Terasa על ציר הזמן
תמונה באדיבות יקב צובה
טעימת האורך של יינות טרסה, הגם שכללה רק שלוש שנות בציר, היוותה הזדמנות מצוינת להתרשם מן האופן שבו מתיישן יין הדגל של יקב צובה, אורך חייו, הכיוונים אליו הוא יכול להתפתח והאיכות. היינות, כמו כל יינות היקב מיוצרים ממיץ free run בלבד ולכל היותר סחיטה עדינה מאוד. הרכב הבלנד של יינות טרסה נקבע מדי שנה מחדש, היין שוהה 18 חודשים בחביות עץ צרפתי חדשות ברובן ולאחר מכן שנה נוספת בבקבוק, בטרם שחרורו לשוק. מחיר יין טרסה 2019 ביקב הינו כ 240 שקלים ובהתחשב בעובדה שמדובר ביין הדגל של היקב המשווק במהדורה מוגבלת, לאור האיכות הגבוהה ויכולת ההשתבחות, מדובר במחיר הנותן ערך לתמורה. כעת גם במיתוג ועיצוב מחודש ואלגנטי של לוגו זהוב על גבי תווית שחורה.
Terasa בציר 2019 – הוא עדיין תינוק. יין צעיר ובועט, סגור מאוד באף ובפה, שמצריך זמן חידרור ארוך על מנת שהארומות שלו ובעיקר ארומות הפרי, יצאו וירמזו על העתיד לבוא. הארומות השולטות באף הן של פלפל ותבלינים ים תיכוניים ועץ, כאשר ניחוחות פרי אדום ושחור ברקע, עם דומיננטיות של שזיף לא בשל. גם הפה מעיד עד כמה צעיר היין, סגור ועם טאנינים מודגשים וחדים, חמיצות גבוהה, גוף בינוני עד מלא וסיומת שככל שהיין בכוס נפתח, הופכת יותר ממושכת.
Terasa בציר 2017 – כבר הרגיש הרבה יותר מוכן לשתייה, אם כי ברור שעתידו עדיין לפניו ובגדול. אותם ניחוחות פרי אדום ושחור, אותו פלפל שחור, ואותם תבלינים, אבל הפעם פחות דומיננטיים, מגובשים יותר עם ארומות הפרי כשהתוצאה סופית מרגישה שלמה ומעודנת יותר. גם כאן חמיצות בולטת בפה לצד טאנינים שמעט התרככו והתעדנו בינתיים, גוף בינוני פלוס וסיומת ממושכת. יופי של יין גם כיום לאחר חידרור או פתיחה של מספר שעות טרם צריכה וללא ספק גם בעתיד, למשך עוד 5-6 שנים לפחות.
Terasa בציר 2013 – אולי משום שהיה זה הבציר הראשון של היין, או משום ששנת 2013 הייתה שנת בציר חמה במיוחד, ניתן היה לחוש בארומות ובטעמי הפרי של היין בשלות רבה יותר לעומת שני קודמיו. הפרי יותר שחור מאדום, הפלפל והתיבול נוכחים, אבל מאוד מחוברים בטעם הכללי, ריחות וטעמי העץ משולבים אף הם, לתרכובת טעימה ומרתקת, המציגה כבר, לצד ניחוחות הפרי המורגשים עדיין, גם ריחות וניל המגיעים מן החבית וארומות שלישוניות של עלי דפנה, פטריות ועלים רטובים. אף שהיין כבר נכנס לעשור השני שלו, עדיין כוחו במותניו ויש לו עדיין לאן להתפתח.
