צילום מאתר foter.com

בעקבות יום הפינוטאז' הבינלאומי שחל בשבת 8.10.2016 והחגיגות שהתקיימו ברוב עם בעיקר בדרום אפריקה, בחרנו לתת לכם תזכורת קטנה ביחס לזן – כוכב דרום אפריקני עם הורים צרפתיים. המזדמנים במקרה בתקופה זו לדרום אפריקה יוכלו להשתתף בחגיגות ופסטיבלים ביקבים, ארוחות הכוללות בישול בפינוטאז' או המותאמות ליין ועוד.

הפינוטאז‘ נולד בשנת 1925 של המאה הקודמת, כהכלאה בין שני הורים צרפתיים: הפינו נואר מצד אחד ומצד שני הסינסו מאזור הרמיטאז' בצרפת, מכאן שמו "פינוטאז". הזן הורכב על ידי חוקר הגפנים הדרום-אפריקני אברהם-יצחק פרולד (Perold). היין הראשון מענבי הזן הופק כנראה בשנת 1941. מיד עם הפקת היין התגלה שהצאצא שונה מאוד משני הוריו הביולוגיים.

לפינוטאז' איכותי טעמים וריחות שאינם דומים לאלו של שום יין אחר. שילוב של פירות יער, ריח אדמתי חרוך (יש המדמים אותו לריחה של לבה), ריחות מרשמלו צלויים על גחלים ועשן. הבעיות מתחילות כשמדובר בפינוטאז' טוב פחות, שבו מתחלפים הריחות והטעמים יוצאי הדופן בריחות של לכה, מתיקות יתר וחומצה. גם רמות הטאנינים הגבוהות יכולות להוות בעיה. ניתן להפיק גם יינות רוזה מוצלחים מענבי הזן.

ההכרה הראשונה בזן ובאיכויותיו באה בשנת 1961 עם יין משנת בציר 1959 שזכה לפרס יוקרתי בתחרות בינלאומית. עם הזמן גברו הנטיעות בדרום אפריקה ומאידך, כפי שקורה פעמים רבות -  האיכות ירדה והתוצאות לא היו מרשימות. הכורמים לא ידעו כיצד לטפל בזן החדש שבהחלט אינו קל לגידול. גפן הפינוטאז' היא נמרצת, מבשילה מוקדם ויש בה רמות סוכר גבוהות. בנוסף, לא היה ברור למגדלים מהם האקלים והקרקע המתאימים לגידולו. בשנת 1976 הוזמנה קבוצת טועמי יין מכובדים לדרום אפריקה על מנת לטעום יינות על בסיס הזן ואולם אלו קטלו את היינות ובעלי העניין החליטו לכרות את הכרמים עקב אי ההצלחה. למזלו של הזן, כמה מגדלים אמיצים שמרו על גידולו וטיפוחו וזכו להכרה בפועלם בשנת 1991 כאשר הזן זכה לביקורות נלהבות.

מאז ועד היום הזן "מתנחל" באזורי יין מסביב לעולם. אזור הגידול והייצור העיקרי של יינות פינוטאז' הוא כמובן דרום אפריקה ואולם הזן גדל בכמויות קטנות גם בברזיל, קנדה, ישראל, אוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב. בשנים האחרונות הזן התאזרח בישראל בהצלחה רבה, בעיקר על ידי יקבי ברקן.