נעים בשטח
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
כתבות מהעולם
ביקורת מסעדות
אלכוהול
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
פסטיבל-cocktails
חג היין
בציר הזמן
TerraVino
פסטיבל White
יקב אשרה
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
בית הספר ליין
10375
פרסומות...
יין טבעי זה חוקי?
מהו בכלל יין טבעי והאם צריך להגדיר אותו בחוק?
מאת: בר אולפן עידן
פורסם ב 18.03.2019

יין טבעי זה חוקי?

יין טבעי מכוח חוק?
הצעת חקיקה שהוגשה בפרלמנט הצרפתי גורמת לצרפתים לשוב ולהתחבט בסוגיה מטרידה שכבר יצרה דיונים ומחלוקות לא מעטות בעבר, סוגיה אשר עד היום טרם הוכרעה: "יין טבעי" - מהו בכלל? כיצד ניתן להגדיר אותו מבחינה חוקית? והאם זה בכלל רצוי?

בחודש יולי 2018 הגישה חברת הפרלמנט הצרפתי מארי פראנס-לורהו (Marie Franche-Lorho) מן המפלגה הימנית Ligue du Sud, הצעת חוק להקמת ועדה לבחינת קביעתה של הגדרה חוקית באשר ליינות טבעיים. במסגרת החוק המוצע, תוענק הגנה חוקית למעמדם של היינות הצרפתיים הטבעיים ויקבעו גבולות בנוגע לשימוש בביסולפיטים בתעשיית היין. בתמיכה להצעתה, טענה חברת הפרלמנט כי חקיקה כזו תגן ותעודד את מי שפועלים מתוך כבוד לסביבה ולטובת עושרה של האדמה הצרפתית וגפניה. "הגדרת יין טבעי משמעה הכרה בייחודיות שלו... לאפשר לכל אחד מאתנו להיות מופתע מן הטעמים הלא טיפוסיים, כמו גם מהידע של יצרני היין. הגדרה מעין זו גם תהפוך את היין הטבעי למעורפל פחות בעיני הצרכן, משמעותה נקיטת פעולה לפני שהיצרנים הגדולים ישתלטו על מוסכמות היין הטבעי לטובת מטרותיהם המסחריות".

ההצעה עוררה מחדש סוגיות שגורמי השלטון והחקיקה בצרפת כבר עסקו בהן לא מעט בעבר. בשנת 2014 פנו יצרני היין האורגני בצרפת אל ה INAO (הגוף הצרפתי לאישור אפלסיונים) בבקשה שיקבע קוד חוקי לייצור יין אורגני. כתוצאה מפנייה זו הקים ה INAO בשנת 2016 ועדה לבחינת נושא היינות הטבעיים והגדרתם. המקור לפנייה היה בכלל חששם של יצרני היינות האורגנים המחזיקים בהסמכה רשמית, כי מקומם בשוק יפגע כתוצאה מתחרות בלתי הוגנת, מצד אלו המכנים את יינותיהם "טבעיים". מכל מקום, המהלך במסגרת ה INAO נקבר סופית בראשית שנת 2018, מבלי שהועדה אשר הוקמה הספיקה להתקדם כברת דרך של ממש בנושא.

המכשול התגלה למעשה כבר בשאלה הבסיסית – איך לכנות יינות אלו; המונח "יינות טבעיים" עורר תגובות מנוגדות. יצרני יין "טבעי" המעורים בעבודת הועדה טענו שהשלטונות אינם מוכנים עדיין להכיר ביינות אלו וליצור עבורם למעשה סיווג רשמי חדש. יו"ר הקונפדרציה הלאומית של יצרני יינות אפלסיון (CNAOC) שהיתה שותפה לוועדה, טען מנגד שבקושי 20 איש בצרפת מעוניינים בכלל להגדיר יין טבעי. לטענתו – די במונח המקובל: "יין המיוצר ללא תוספים" ורגולציה לא תשרת מטרה כלשהי. בשל המחלוקת לגבי התואר, יש כיום בעולם הנוטשים את המונח "natural wine" ומעדיפים לעשות שימוש בכינויים אחרים, כמו למשל "vin vivant", או "Raw wine".

ניסיונה של חברת הפרלמנט להותיר את סוגיית הגדרתו של יין טבעי בחיים, עורר אף הוא לא מעט גלים, בייחוד בהתחשב בזהות המציעה. מפלגתה של חברת הפרלמנט פראנס-לורהו נחשבת למפלגה קיצונית וכמה מחבריה היו בעבר חברים במפלגה הימנית הקיצונית הידועה יותר FN - Front National , אותה הקים ז'אן מרי לה-פן. הגב' פראנס-לורהו עצמה אף היא עוררה בעבר לא מעט מחלוקות, כמו למשל כאשר הציעה להניף במליאת הפרלמנט לצד דגל הטריקולור, את דגלו הלבן של ה Restoration הצרפתי (חזרתו של המלך לשלטון לאחר ההפיכה). בציבוריות הצרפתית יש מי שזעמו על כי צריך היה לחכות לכך שהצעה להגדיר יינות טבעיים תגיע דווקא מצדם של הקיצונים, מה שעשוי לגרום לכך שהיין הטבעי יוכתם בעתיד בזהות תרבותית-פוליטית לא רצויה. 

מי אתה היין הטבעי?

יין טבעי זה חוקי?

ההצעה להגדרתו של היין הטבעי בחוק הצרפתי הועברה לדיון בוועדת הכלכלה של הפרלמנט וטרם הוכרעה, אבל כאמור, היא מעוררת שאלות מעניינות הנוגעות ליינות אלו, שראוי בהחלט לדון בהם.

כשאנחנו משתמשים במונח "יין טבעי", למה בדיוק אנחנו מתכוונים? ובכן, השאלה מצוינת, התשובה – קצת פחות. מבקר היין האמריקני הנודע רוברט פרקר נוהג לכנות יינות טבעיים: כ"הונאה בלתי מוגדרת" ובהיותו עורך דין במקצועו הוא יודע כנראה לזהות הונאות. היינן ויועץ היין איתי להט, אף הוא אינו תומך גדול של טרנד היינות הטבעיים המתפרץ בעולם בעשורים האחרונים. לכתבה שפורסמה לאחרונה בעיתון כלכליסט הוא אמר לאחרונה את הדברים הבאים: "ייננות טבעית לא מציעה לצרכן שום ערך, ורוב הדברים שאנשיה טוענים פשוט לא נכונים". בכתבה הוא פוסל אחד לאחד את היתרונות שנהוג לייחס ליין טבעי: אקולוגיים, הקשורים לאיכות הענבים, תוספים וגם מבחינה בריאותית. מבקר היין האמריקני מאט קריימר, מגדיר יינות טבעיים בפשטות, כיין שיוצר מענבים שגודלו ונעשו ליין בעזרת התערבות קטנה ככל הניתן. אחרים מעדיפים להתייחס ליינות אלו כ"יינות בלתי מבוקרים".

הקושי העיקרי בהגדרת המונח יין טבעי, נעוץ בהיותו בלתי מוגדר. סתירה פנימית אתם אומרים? ואתם צודקים. בהעדר חוק, הגדרה, סדרת הנחיות, או קוד אתי המקובלים על כולם, היכולים לתחום את הגבולות בהקשר זה, כיצד ניתן להגדיר למה אנחנו מתכוונים במילים "יין טבעי"? רבים יטענו שיינות האיכות של ימינו הם ביסודם בלתי טבעיים, בהיותם תוצאה של אלפי שנות התערבות אנושית בגידול ענבי יין ובייצור יין. האם התערבות שכזו היא שלילית? התוצאה הטבעית של ענבים מותססים היא בסופו של דבר חומץ. גפן שאינה נזמרת תיתן ענבים ללא הרבה תועלת לייצור יין איכותי. טיפולים הניתנים לגפן – בין אם הם סינטטיים, אורגניים, או הומאופטיים, קיימים בדיוק למטרת התערבות בתחלואים שמביא עמו הטבע. ועוד שאלה: האם מינימום התערבות במעשה הטבע כולל יישון בחביות עץ אלון למשל? הרי ברור שאין מדובר בפעולה טבעית? ומה לגבי בקבוק ופיקוק?

ועדיין לא הזכרנו את המילים "אורגני" ו"ביו-דינמי" וגם לא את המונח גידול יין מתוך קיימות, או בצרפתית: "La lutte raisonnée". ראינו שההגדרה של "יין טבעי" אינה ברורה, אין לצפות למצב שונה כאשר מדובר במונחים הנוספים שנזכרו.

איש היין ג'יימי גוד, בספרו: "The Science of Wine", נותן את ההסבר הבא: תרומתו של המדע לגידול ענבי היין נתפסת לעתים בצורה מעוותת. אין מדובר רק בריסוס כימיקלים, בשיטות השקיה מתוחכמות או בבוצרות מכניות, אלא גם בהבנה של המורכבות האמתית של המערכות הטבעיות. ההבנות שניתנו לנו על ידי המדע מאפשרות עבודה מול הטבע באופן משמר, דרך ביניים בין הגישה האידיאולוגית של הביו-דינמיקה, לבין שיטות חקלאיות קונבנציונליות מבוססות כימיקלים. גישה חדשה זו של גידול ענבי יין, המבוססת על קונספט הידוע בשם Integrated pest management ובראשי התיבות IPM, מכונה La lutte raisonnée ובתרגום חופשי: "ההתמודדות המוצדקת". זוהי שיטה השואלת חלק מן התובנות של החקלאות האורגנית, אך שאינה כבולה לרגולציה הנוקשה המאפיינת את הביו-דינמיקה. אחת מחזקותיה של השיטה, היא יכולתה להביא להשלמה בין צרכי המגדלים לבין אלו של הסביבה, על בסיס של win-win.

חקלאות אורגנית וחקלאות ביו-דינמית הן סיפור אחר. החקלאות הביו-דינמית, הלוקחת בחשבון בין היתר את מערך כוכבי הלכת, כוחות חיים בלתי מוגדרים ושימוש בכלים יוצאי דופן עד מוזרים, נראית רחוקה כמרחק שמיים וארץ מתפיסות מדעיות מקובלות. כתוצאה מכך, רבים מתעלמים לחלוטין מגישה זו. ביו-דינמיקה היא בראש ובראשונה פילוסופיה, חיבור בין העולם החומרי לזה הרוחני. היא רואה את המתחם החקלאי כמערכת חיים, הפועלת בתוך קונטקסט רחב יותר של מקצבים קוסמיים וירחיים. האדמה היא אורגניזם בפני עצמו ויש להתייחס אליה בהתאם ולהבטיח את המשך חייה. תקלות במערכת, כמו למשל מחלות צמחים, אינן בעיות המצריכות פתרון בפני עצמן, אלא סממן לכך שיש צורך בתיקון של בעיה שנוצרה במערכת החיים הכוללת. 

מהו ההבדל בין חקלאות ביו-דינמית לאורגנית? בגדול ניתן לומר כי ההבדל אינו מגולם בתפיסה, אלא בטכניקות ובזימון השימושים בהן. בהקשר זה מצטט ג'יימי גוד בספרו את Nicolas Joly, הבעלים של יקב La Coulee de Serrant מעמק הלואר הצרפתי וככל הנראה התומך המפורסם והמצוטט ביותר של החקלאות הביו-דינמית: "בביודינמיקה אנחנו מחברים את הגפן לתדירויות הדרושות לה. כפי שמכוונים רדיו, כך מכוונים את הצמח לתדירויות המביאות לה חיים. חקלאות אורגנית מאפשרת לטבע לעשות את מלאכתו. חקלאות ביו-דינמית מאפשרת לו לבצע את עבודתו עוד יותר. זה בסך הכל די פשוט", כך לדברי ז'ולי. תומכת חשובה נוספת בגישת היין הטבעי היא איזאבל ליג'ירו (Legeron), האישה הצרפתייה הראשונה שקיבלה את התואר Master of Wine. בספרה "יין טבעי - מבוא ליינות אורגניים וביו־דינמיים שהופקו באופן טבעי" היא מסכמת את גישתה במשפט הבא: "יין טבעי הוא יין חי, פשוטו כמשמעו, מאדמה חיה".

החשוד המידי

יין טבעי זה חוקי?

אחד הקטליזטורים הרציניים לטרנד ייצור היינות הטבעיים, היה ההתנגדות לשימוש בביסולפיט (S02 או גופרית דו חמצנית) בייצור יין. ביסולפיט ביין הוא אחד הנושאים שהם מצד אחד המדוברים ביותר ומאידך, מן הבלתי מובנים ביותר וגם, מן החשובים ביותר. אפשר לומר ש S02 פועל כמגנו של היין וזאת בשני אופנים. הראשון והחשוב בהם, בכך שהוא מגן על היין מן התוצאות השליליות הנובעות מהתחמצנות. השני, בכך שהוא פועל כרכיב אנטי מיקרוביאלי, המונע יצירתם של גורמי קלקול שמקורם ביצורים מיקרובים. את כל זה מבצע הביסולפיט גם ברמות ריכוז נמוכות מאוד, כאשר לרוב מדובר לכל היותר ב 150 מ"ג לליטר, או 150 חלקי מיליון ולרוב גם הרבה פחות מכך. חשוב להבין שבלא שימוש בביסולפיט – סיכוני הקלקול של היין, בין כתוצאה מהתחמצנות ובין בשל הימצאות מיקרובים – עולים באופן דרסטי.

כאשר מוסיפים S02 ליין הוא מתמוסס ומגיב לרכיבים כימיים אחרים ביין ונקשר עמם. קשרים אלו הם שאחראים לפעולה האנטי-אוקסידנטית והאנטי-מיקרוביאלית הברוכה של החומר. חלק מאותו חומר נקשר לנצח ואילו חלקו משוחרר בהמשך בחזרה ליין. אחד מגורמי המפתח לפעילות הביסולפיט ביין הוא רמת ה PH. ככל שה PH נמוך יותר, כלומר – כמות החומצה גבוהה יותר, יש צורך בכמות נמוכה יותר של ביסולפיט על מנת להגן על היין. בסופו של יום, יש חשיבות בעיקר לכמות החופשית של ביסולפיט שנותרת ביין וליחס בין הכמות החופשית לקשורה.

אם תוספת הביסולפיט חשובה כל כך לשמירת היין, אז איפה הבעיה? ראשית, לא ניתן לומר שמדובר ברכיב בריא. S02 יכול לגרום לתגובות אלרגיות אצל אחוז מסוים של חולי אסטמה. באשר למרבית האנשים ברמות שבו הוא קיים ביין הוא כנראה לא מזיק ואולם, אלו הצורכים יין על בסיס קבוע צורכים כנראה יותר ביסולפיט מן המומלץ על ידי מומחים רפואיים. רבים מן הסובלים מתגובות קיצוניות לשתיית יין, כמו למשל אדמומיות וכאבי ראש מאשימים את הביסולפיט, שכן בהיותו לרוב הרכיב המוסף ליין היחיד שחובה לציינו על התווית, הרי שהוא בגדר החשוד המידי. אולם, האמת היא שמדובר בנושא מורכב בהרבה, שכן מוצרי מזון רבים מכילים סולפיטים בכמות גבוהה בהרבה מאשר יין, כמו למשל פירות יבשים (פי עשרה לערך).

כידוע, בשנים האחרונות מגלה הציבור אכפתיות רבה יותר באשר למה שהוא מכניס לגוף שלו והצרכנים מעדיפים שלא לצרוך רכיבים שעברו מניפולציות כימיקליות. הוספת S02 נשמעת בעיני הציבור בדיוק כך והדבר יוצר שוק פוטנציאלי לשיווק "יינות בלתי מתוספים". גישה זו הינה חלק ממגמה קולינרית עולמית של חזרה לטעמים טבעיים ושקיפות בכל הנוגע למזון שאנחנו צורכים ולהשפעה הסביבתית של הייצור שלו, כך שהמזון שלנו יהיה לא רק טעים, אלא גם בריא ואקולוגי יותר. כמו כן, קיימת קבוצה לא קטנה של יצרנים מלאי תשוקה, הרואים ביין משום מוצר טבעי. חיסול מכשול הביסולפיט נראה בעיניהם לעתים כמשוכה האחרונה בחיפושם אחר יינות "טבעיים".

מוסכמות נוספות הקשורות ליין טבעי, מעבר לשאלת הביסולפיט, נוגעות לבציר ידני, ולאיסור מוחלט על הוספת סוכרים או שמרים מתורבתים ליין, כלומר, התבססות על תסיסה "טבעית" של הענבים. בהקשר זה צריך לשאול, האם באמת ניתן לדבר על תסיסה "טבעית" כאשר אל הענבים בכרם שלך או למיכון ביקב, הגיעו ברבות השנים שמרים מתורבתים מכרם או יקב שכן? הנחת העבודה הבסיסית של ייננים טבעיים היא שכשהענבים מגיעים ליקב, יש בהם כבר את כל מה שצריך כדי להיהפך ליין ואין צורך להוסיף דבר. אך האם זה אכן מדויק? מה לגבי תיקוני חומצה? שימוש בשבבי עץ? חביות עץ אלון – חדשות או משומשות? שימוש בחנקן למניעת חמצון? האם אין אלו תוספים, או התערבות בתהליך הייצור הטבעי של היין? בנושאים אלו אין הסכמה בין יצרני היין הטבעי.

הטרנד הטבעי מתגבר

יין טבעי זה חוקי?

הטרנד העולמי של יינות טבעיים, החל למעשה בשנות השמונים של המאה הקודמת עם כמה ברי יין פריזאים שכל שביקשו הוא להגיש יינות פירותיים יותר ופחות "מסורתיים". מי שנחשב כיום בעיני רבים כאבי תנועת היין הטבעי הצרפתי היה סוחר יין (נגוסיאנט) קטן מחבל בוז'ולה, בשם ז'ול שובה (Jules Chauvet) אשר נפטר בשנת 1989. שובה, שהתעניין מצעירותו בכימיה ובביולוגיה, היה מעוניין לייצר יינות ללא סולפיטים, דווקא מן הפן המחקרי. לאחר מותו של שובה, תפס את מקומו בקידום הטרנד יועץ היין Jacques Neauport, אשר פיתח שיטת ויניפיקציה ייחודית לעבודה ללא ביסולפיט, באמצעות תהליך של תסיסה קרבונית בתנאי קור. השיטה תפסה תאוצה רבה באזור בוז'ולה. מכל מקום, טרנד היין הטבעי תופס תאוצה הולכת וגוברת. בצרפת, מדובר כיום במאות יצרנים ואולי אף יותר מזה. קיים שוק ברור ליינות מסוג זה, עם מסעדות וברים המגישים אך ורק "יינות טבעיים".

גם אלו המתנגדים לטרנד (והם רבים) והטוענים שאין באמת תוחלת עתידית ליינות טבעיים, תרתי משמע, מסכימים כי הדחיפה לייצור יינות טבעיים תרמה להפחתת הרמה המותרת של ביסולפיט ביין בעולם כולו, וזאת ללא ספק לטובתם של הצרכנים. צריך להעיר עם זאת, שלא קיים למעשה יין המיוצר ללא ביסולפיט כלל, גם אם זה לא הוסף ליין על ידי היינן, שכן כמות מסוימת ביין היא תוצר טבעי של השמרים, בתהליך התסיסה.

תנועת היין הטבעי מקדמת פילוסופיה של ייצור ארטיזנלי, בכמויות קטנות, אך הקושי האינהרנטי שלה מצוי בהיותה נעדרת רגולציה לחלוטין ובכך שבניגוד לחקלאות אורגנית ובהעדר תורות מוסכמות וגופים מפקחים, לא עומדת מאחוריה כל הסמכה או סטנדרטים הניתנים ליישום משפטי, המבטיחים לצרכן שיין המתקרא "טבעי", הוא אכן טבעי יותר מאשר זה הניצב לידו על המדף. כך למשל, חקלאות אורגנית אירופית ובכלל זה צרפתית מוסמכת, מתירה שימוש בנחושת, ביסולפיט וטיפולים בכרם המבוססים על תמציות צמחיות ומינרליות. בהעדר כללים רגולטוריים, יכול לעומת זאת יצרן "יין טבעי" אחד לעשות שימוש ברכיבים אלו, בניגוד לגישתו של יצרן אחר, בעוד שאנו הצרכנים לא נהיה מודעים כפי הנראה להבדלים.

כאמור, עובדה זו אינה מונעת מטרנד היינות הטבעיים להמשיך ולהתפתח. תערוכות יין טבעי נערכות מדי שנה ואף בטווחים קצרים יותר, בצרפת מצד אחד, אך גם במתכונת של raw wines, בלונדון, ברלין, ניו יורק, מונטריאול ולוס אנג'לס. בתערוכה שהתקיימה בחודש פברואר האחרון בלוס אנג'לס, הוצגו כמעט 6,000 יינות שונים מרחבי העולם כולו, שיוצרו על פי הפילוסופיה של יין טבעי. דיווחים אחרונים מצביעים על גידול של 17% במכירת יינות אורגנים בצרפת, גם הביקוש ליינות ביו-דינמיים גובר והצפי הוא שמגמה זו תימשך.

יין טבעי כחול לבן?

יין טבעי זה חוקי?

מה קורה בתחום אצלנו בארץ הקודש? עד כמה יש מי שמבקש לייצר כאן יינות טבעיים? אחד הניסיונות הבולטים הוא זה של הכרם האקולוגי של יקב תבור, בשיתוף החברה להגנת הטבע. בשנת 2012 החליטו ביקב הצפוני להצטרף למגמה העולמית של חיפוש אחר האיזון המושלם בין הקדמה והטכנולוגיה, לבין השמירה על הסביבה ופיתחו כרם אקולוגי משלהם. כאן מתעורר הצורך בהגדרת מונח נוסף, וביקב מגדירים את המושג ככרם שבו מתקיים האיזון האקולוגי בין האדמה לבין הצומח והחי, מתוך תפיסה שמערכת אקולוגית בריאה תעשה טוב, לקרקע, לבעלי החיים וגם לגפנים. עם הפיכתו של הכרם המדובר לאקולוגי, הופסקו בו ריסוסי העשבייה, נבנו תיבות קינון לתנשמות וגלי אבנים לחרדונים ולטאות, המשמשים כמדבירים טבעיים, נשתלו עצים בהיקף הכרמים על מנת להפוך את המקום לריאה ירוקה ולהזמין ציפורים לאזור, פוזרו כלים עם מים לטובת חיות הבר על מנת שלא יפגעו בציוד ההשקיה ובחורף נפתחות גדרות הכרם לטובת מרעה עדרים.

יקב נאות סמדר שבדרום מתהדר בכך שהוא מפיק "יינות אורגניים". על פי פרסומי היקב, הגפנים גדלים בכרם בתנאי גידול ביו-אורגניים (מה זה?), ללא ריסוס וללא דישון כימי, והיינות מופקים בתהליך אורגני קפדני, על פי התקן האורגני הישראלי והאירופי. התסיסה מתרחשת ללא תוספת שמרים תעשייתיים, משמרי בר בלבד המצויים בשפע על קליפת הענב.

יקב רקנאטי מחיל על אחד מכרמיו – כרם נטורה, כללי גידול ביו-דינמיים. הכרם שנבחר נטוע בתוך חלקת יער ומבודדת מכרמים אחרים. היות הכרם ביו-דינמית לא מנע ממנה עם זאת את הנגיעות לווירוסים הפושים בכרמי ישראל ועובדה זו מעלה שאלה מעניינת, הן אודות המידה שבה מושפעים כרמים אורגניים וביו דינמיים מסביבתם והן באשר ליכולת של כרמים הגדלים בשיטות גידול אלו להתמודד עם וירוסים. מבנה היקב החדש העתיד להיפתח בדלתון תוכנן כך שיהיה "ירוק" יותר, עם הפחתת תביעת הפחמן וניצול מרבי של אנרגיה.

ביקב לטם מייצר היינן יונתן קורן את יינותיו מענבים מכרמים אורגניים בצבעון. יוסי יודפת מיקב עביה עבר לחקלאות אורגנית לפני מספר שנים. יודפת מסביר שמדובר למעשה בחזרה לתקופה של לפני כמאה ועשרים שנה, אז טרם נכנסו לתמונה הכימיקלים וכל החקלאות היתה למעשה אורגנית. יודפת החל בכך מתוך אידיאולוגיה, אך מאמין כיום שגידול אורגני מפיק ענבים איכותיים יותר, בפרט בכרמים הוותיקים של אזור זיכרון יעקב. בעיניו, מדובר בהחזרת החיים לקרקע, אווריריות, חומר אורגני וניקוז, זוהי עבודה על הצמח דרך הקרקע.

רמי ובטינה נעמן, בעלי היקב הנושא את שם משפחתם, יזמו לפני כשנתיים את מיזם "יין נטו", שהרעיון העומד מאחוריו הוא מינימום תוספים, מקסימום שקיפות מול קהל הצרכנים, תוך חתימה על אמנה וולונטרית המאפשרת גם בקרה בעת הצורך. 11 יקבים הצטרפו עד כה למהלך. יין טבעי במובנו המקובל זהו לא, אבל צריך להתחיל ממקום כלשהו והפחתת תוספים מהווה בהחלט נקודת מוצא ראויה.

גם אם קיימים עוד כמה יקבים מקומיים שלא הזכרנו המנסים אף הם לפנות לחקלאות או לייצור "טבעיים" יותר, הרי שנכון להיום, מדובר בכל מקרה במספר לא גבוה של יקבים ובכל מקרה, לא ב"יינות טבעיים" במובן הרחב שאותו מקדמים ברחבי העולם. נדמה שטרנד היינות הטבעיים אף הוא עדיין לא תפס כאן תאוצה של ממש. בימים אלו נכנסה לתוקפה בישראל הסמכה לגידול חקלאי אורגני, תחת הגוף הרשמי המוכר גם ע"י האיחוד האירופי: השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות (PPIS). על כך צריך כמובן לברך. הסמכה, רישוי ופיקוח רשמיים לשיטות גידול ביו-דינמיות וכמובן גם באשר ליינות טבעיים עדיין אינם קיימים אצלנו ובתחום זה, כאמור, המצב אצלנו אינו ייחודי.

אירועים קרובים
סדנת יינות לבנים
23-12-2024 19:00
סדנת יין אשר מתמקדת בעולם היינות הלבנים מהארץ ומהעולם, מהכרם ועד הבקבוק
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 7 + 2 ?
לקוח חדש
שחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
*שדות חובה
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות