צילום: דיוויד סילברמן

אי אפשר באמת לסכם תערוכה כמו סומלייה. כמות היקבים, היבואנים והמשווקים ועושר היינות והמשקאות האלכוהוליים, לצד מגוון המציגים בתחומים המשיקים - אביזרי יין, שיווק, הדרכה ועוד, הם הרבה מעבר למה שכמה דפים מסוגלים להכיל. גם אם הייתי מבקר בתערוכה במהלך שני הימים ולכל אורך היום, לא הייתי מצליח להקיף את כלל המציגים, לטעום את כל היינות והכהילים ולהכיר את מגוון המוצרים והשירותים שהוצגו בתערוכה. אין ברירה לכן, אלא לצמצם את עצמך למה שהספקת לחוות ובעיקר – לאותם מציגים ומוצגים שהרשימו ותפסו במיוחד את העין, את האף או את החך. לאחר הטעימה, כאשר מתיישבים לכתוב אין ברירה אלא לצמצם צמצום נוסף ולנסות לבחור ולהתרכז בנושא או בנקודת מבט ייחודיים.

משפט מכונן ששמעתי לאחרונה מפיו של יפתח פרץ יינן יקב כרמל, באירוע השקה שערך היקב נתן לי את הכיוון לביקור בסומלייה ובייחוד לכתבה זו. תוך כדי שיחה על נושא הווירוסים הפושעים בכרמי ארצנו, הסביר יפתח שעלינו להפנים שלצערנו, הווירוסים כאן בשביל להישאר, יש לפתוח את הראש ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה. איך מתאימים? ובכן, בוחרים ונוטעים את אותם זנים המגלים רגישות נמוכה יותר, או שמא נאמר עמידות גבוהה יותר לווירוסים והפלא ופלא (או שלא), מדובר לרוב בדיוק באותם זנים המתאימים יותר גם מבחינות אחרות, לתנאי הקרקע והאקלים שלנו – כלומר הזנים שמקורם בסמוך לחופיו של הים התיכון.

יצאתי אם כן לדרך במגמה לנסות ולהתרכז ביינות העשויים מענבים הגדלים סביב הים התיכון. אז הנה לכם סקירה חלקית ורנדומלית למדי של יינות מזנים ים תיכוניים שנטעמו בסומלייה 2019 והראויים לדגש מיוחד. פה ושם תגלו גם סטייה מהקו המנחה, לטובת כמה מיוחדים, שאי אפשר היה שלא להזכירם. כאמור, כמות האלכוהול שמותר ואפשר ללגום היא מוגבלת ועל כן, יסלחו לי נא מראש כל אותם יינות ים תיכוניים שלא כללתי ברשימה.

סדרת Lyrica של יקב "היוצר"

סדרת Lyrica - מהדורה מוגבלת וייחודית לאספנים  //  צילום: יח"צ

יקב היוצר הצעיר (הוקם בשנת 2015) הוא פרי מוחו, ליבו, רוחו ומאמציו של היינן פיליפ ליכטנשטיין, אשר הגיע לכאן עמוס במסורת צרפתית. במוקד התפיסה הייננית של היקב - לתת לטעם הפרי לשלוט בתמהיל הטעמים, על פני הדומיננטיות של טעמי העץ. כל היינות עברו התיישנות ארוכה מאוד בחביות עץ אלון, תוך בחירה ספציפית של סוג וגיל החביות על מנת להוסיף מטעמי החבית, אך מאידך, לא לאבד את ביטויו של הפרי, כל זן והמאפיינים שלו. טעמתי שניים מיינות היקב מסדרת Lyrica, סדרה שיינותיה נוצרו ממבחר זני ענבים שמוצאם באגן הים התיכון, ואשר התיישנו למשך 24 חודשים בחביות עץ אלון. מחיר היינות בסדרה 90 ₪. בלט במיוחד היין הכי ישראלי – היוצר, ליריקה ארגמן 2012, אשר יוצר כמובן מזן הארגמן שפותח כאן, בארץ הקודש, מהכלאה של הקריניאן הצרפתי והסוזאו הפורטוגזי. זן הארגמן לא קנה לעצמו עד כה תהילה גדולה, אך יין הארגמן של היוצר מביא לידי ביטוי את הצדדים המוצלחים יותר של הזן: מעט מחוספס, אך עשיר בארומה ובטעמים.

הים תיכוניים של רקנאטי

צילום: דיוויד סילברמן

יקב רקנאטי עשה בשנים האחרונות שינוי כיוון והחל לשים דגש על הזנים הים תיכוניים. מבחר יינות בסגנון הים תיכוני בדוכן היקב היה בהתאם לכך, רחב ומגוון. אתעכב על כמה מהם: רקנאטי גרי דה מרסלאן רוזה 2018 – ענבי מרסלאן מכרם קדמת צבי שבגולן. צבע סלמון מקסים, פירותי אך לא מתוק מדי, עם מעט טאניות ומרירות המוסיפים עניין. רקנאטי Med Blend אדום 2017 הרכב הזנים: קריניאן, מרסלאן ופטיט סירה. יין אלגנטי עם חמיצות מרעננת, מרירות במידה הנדרשת וטאנינים רכים. רקנאטי מרסלאן רזרב 2016 – יין למתקדמים. ניחוחות חווה נעימים לצד פרחים, פירות יער ותבלינים, לעיס, טאני אבל רך, עוצמתי בפה ועם סיומת ממושכת. נהדר. רקנאטי קריניאן פרא רזרב 2015 – עוד הברקה ים תיכונית של היקב. מופק מ 100% ענבי קריניאן שמקורם בכרם בעל (ללא השקייה) הנטוע בהרי יהודה, בו משתרעות הגפנים על הקרקע. מחוספס, עוצמתי, בשל, עמוס בצמחי התבלין של אזורנו ובשרני. אי אפשר לדבר על זנים מאזורנו בלי להזכיר את רקנאטי ביתוני 2017, המיוצר מזן מקומי משלנו ממש, אלא שבמקרה זה התוצאה לטעמי היא מרשימה פחות.

זנים מקומיים חדשים נושנים
הזכרתי את יין הביתוני של יקב רקנאטי. זנים נוספים שכפי הנראה גדלו כאן אצלנו מאז ומתמיד ושכבר הוכיחו את עצמם מעט יותר ביין, הם מראווי, ג'נדאלי וחמדאני. את המחקר לחיפוש אחר זנים מקומיים מנהל לא אחר מאשר ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי - היינן של יקב גבעות - בשיתוף שורה של פרופסורים ודוקטורים מכובדים נוספים. נאמן למטרתו, פועל שיבי דרורי ביקב גם לייצור יינות העשויים מאותם זנים מקומיים. טעמתי את גבעות חמדאני ג'נראלי רזרב 2017 ומצאתי יין לבן אלגנטי עדין ומעודן, המציג ניחוחות וטעמים של פירות לבנים והדרים, לצד תיבול מעניין וייחודי.

אמריקאי, איטלקי וקרואטי נכנסים לבקבוק

תמונה באדיבות יקב צפרירים

צפרירים זינפנדל 2015 – מה לזינפנדל האמריקני ולים התיכון תשאלו? אז זהו שלמעשה שלושה אוחזין בזן שאימצו לעצמם הקליפורנים והפכו למשהו כל כך משלהם. האיטלקים משוכנעים שמקור הזן אצלם וכי שמו הוא בכלל פרימיטיבו ואם תזדמנו לקרואטיה, תשמעו שהזן הוא משלהם ושמו Crljenak Kaštelanski או Tribidrag (תודו שהסתדרתם הרבה יותר טוב עם השם זינפנדל). יהא אשר יהא מוצאו, יקב צפרירים עושה ממנו יין מצוין בכמות מצומצמת מאוד, ייחודי בנוף הישראלי.

אם כבר בזינפנדל דיברנו, אהבתי מאוד את גרסת הרוזה של יקב אסף: Pink Zinfandel Rose 2017. רוזה בעל צבע ורוד חיוור, יבש לחלוטין ועשיר בטעמי פרי וחמיצות מרעננת. בראשית הדברים הבטחתי מעט סטיות מן הקו הים תיכוני, אז הנה לכם: אסף שנין בלאן 2017 – מינרלי ועשיר וגם אסף 4 Seasons Pinotage 2016 – יין יוצא דופן, טאני, לעיס ומציג ניחוחות מורכבים של המון פלפל לבן וירוק, פרי אדום בשל, קפה, ליקריץ, שוקולד מריר ועור.

ועכשיו למקור מאיטליה (ואל תגלו לקרואטים...) LEGGENDA Primitivo Di Manduria DOP 2015 מבית היוצר של קבוצת FANTINI FARNESE, שיינותיה מיובאים על ידי אורן צילינסקי. 100% ענבי פרימיטיבו מגפנים זקנות בנות 70-80 שנה הגדלות באזור פוליה שבדרום איטליה. פשוט מצוין ועם פוטנציאל התיישנות של עוד עשר שנים לפחות. יין נוסף שלא אוכל שלא להזכיר הוא יין הדגל של יקב FANTINI. אמנם לא זינפנדל, אבל בהחלט ים תיכוני: Edizione Cinque Autoctoni 2015 FANTINI המהדורה ה-17, המשלב חמישה זני ענבים המזוהים עם דרום ומרכז איטליה מכרמים בוגרות הנטועות באברוצו ובפוליה. יין מדהים. מבקר היין האיטלקי הידוע לוקה מרוני הכריז עליו כיין האיטלקי הטוב ביותר לשנים 2017/2018, עם ציון של 99 ויכולת להשתבח עד לשנת 2037, לא פחות.

התחדשות ביקב יתיר

תמונה באדיבות יקב יתיר

יקב יתיר מתחדש עם שני ממסכים (בלנדים) חדשים שגם בהם לא נעדרת הנגיעה הים תיכונית. יתיר הר עמשא לבן 2017 מורכב מרוב (52%) של ענבי ויונייה המככב בעמק הרון של דרום צרפת, שנין בלאן (33%) ורוסאן (15%) – אף הוא מזני דרום צרפת. היין עשוי בתהליך מורכב המשלב התבגרות על השמרים, בשילוב אמפורות בטון, חביות עץ אלון ושיטה גדולות בנות 500 ליטר ומכלי נירוסטה. פרי צהוב וכתום עשיר, חמיצות וסיומת מרירה מרעננת. נחל יתיר 2016 (אדום) – הזן המרכזי הוא זן הסירה, המרכיב רבים כל כך מיינותיה של דרום צרפת והנותן תוצאות מצוינות גם בישראל, לצדו ענבי טנאט שמקורם בארץ הבאסקים בין צרפת לספרד וענבי מלבק, זן שמקורו בקאהור ובבורדו שבדרום מערב צרפת ואשר נדד וכבש את ארגנטינה. את היין מאפיינים פירות שחורים, קסיס ושקדים קלויים, עם מעט מליחות ומרירות נעימה ומאזנת בפה.

שלושה ים תיכוניים בבקבוק אחד
את ראשי התיבות GSM אותם טבעו האוסטרלים, נדמה שכולם כבר מכירים וגם יודעים שהם מייצגים את הזנים גרנאש, סירה ומורבדר. האוסטרלים אולי קבעו את המונח, אבל ממש לא המציאו את הבלנד. זכויות היוצרים לגביו שמורות דווקא לדרומה של צרפת, ממש בסמוך למדיטרניאן (נכון, ניחשתם, הים התיכון). לא מעט יינות GSM, או כאלו המשולבים עם זנים נוספים, אחרים או חלופיים, ניצבים על מדפי היין בארצנו, רובם מייצור מקומי. אחד המוצלחים שביניהם הוא מבית יקב כישור, GSM 2016. יין בעל צבע ארגמני, אף עוצמתי עם דגש על פירות יער, תבלינים, אדמה וניחוחות מעושנים, ופה טאני בעל סיומת מורכבת וממושכת. גם כישור סירה 2016 וכישור ויונייה 2018, עוד שני ים תיכוניים, ראויים לציון.

ורוד זה הלבן החדש, כמו שכתום היה השחור החדש
לדוכן של יקב תשבי נמשכתי בשל חולצה ורודה שבישרה בגאון ש: PINK IS THE NEW WHITE. גימיק שיווקי מדליק שנועד לפרסם את היין החדש של היקב: תשבי פינקי סוביניון בלאן 2018. משחק עם הקליפות והפסקת תסיסה יצרו את היין הקליל והמרענן הזה, מרירות של אשכולית אדומה לצד מתקתקות חביבה. הצעירים יאהבו.

באתי בשל חולצה ונשארתי בשל מלבק. זן המלבק מזוהה כיום עם ארגנטינה, אבל מקורו כפי שכבר הזכרתי הוא הרבה יותר ים תיכוני. תשבי מלבק 2012 הוא יין מתיישן איכותי מאוד, מורכב, טעים מאוד כיום ועם פוטנציאל יישון נוסף. ניחוחות מעושנים לצד המון פלפל לבן וגם שחור באף, ופה הממשיך את האף. הסיומת מרגישה מעט "חמה". אחד מיינות המלבק הטובים שנעשו כאן. עוד יין מצוין מבית תשבי הואJUDEA RED  גבעת ישעיהו 2015 המשתבץ לכתבה ים תיכונית זו בזכות 25% אחוזי סירה, המצטרפים בחלקים שווים בבלנד למרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. כל הזנים נבצרו יחדיו למרות שהיו בשלבי הבשלה שונים, תססו והתבגרו ביחד ויצרו יין עם אף מפולפל נהדר ופה המעיד על יין צעיר מאוד, טאני ולעיס, שעתידו עוד לפניו.

כרמים יחידניים ביקב הרי גליל

כרמי הרי גליל  //  צילום: עמית גרון

לראשונה מייצר יקב הרי גליל יינות מכרמים יחידניים (Single Vineyard) והיינות הושקו בתערוכת סומלייה 2019. מיקום היינות הוא בראש סולם האיכות של היקב, יינות דגל, מעל יין היראון הוותיק. בסדרה שלושה יינות איכותיים המייצגים בגאווה את הגליל העליון: הרי גליל כרם הסלע 2016 המורכב ממאה אחוז ענבי סירה מכרם מלכיה; הרי גליל כרם המעיין 2016, יין זני מענבי ברברה, זן שמוצאו בפיימונטה שבצפון מערב איטליה, אמנם לא זן ים תיכוני קלאסי, אבל קרוב מספיק וגם הרי גליל כרם יפתח 2016 המורכב מענבי מרלו ופטי ורדו מכרם יפתח. היקב מייצר כמובן לא מעט יינות נוספים מזנים ים תיכוניים שכבר הספקנו להכיר ובהם סירה, גרנאש וויונייה.

ומה לקינוח?
כל סעודה טובה ראויה לקינוח מוצלח ובאותה מידה, בסופה של כל טעימת יינות עדיף שיהיה גם יין קינוח שיותיר טעם מתוק בפינו. את טעימת המזרח התיכון שלי קינחתי עם כמה מיינות הקינוח המצוינים של יקב גת שומרון, חלקם יינות בציר מאוחר ולצדם גם גת שומרון 24K Iced Wine Viognier 2014. ענבי ויונייה מכרמי מושב מטע שבהרי ירושלים מוקפאים בתהליך מיוחד, נסחטים בעדינות ומשחררים תירוש מרוכז וסוכרי, אשר לאחר התסיסה מותיר מתיקות טבעית מופלאה ביין, לצד חמיצות טובה ומאזנת. יופי של קינוח, תרתי משמע! יקב גת שומרון מתמחה ביינות יוצאי דופן וייחודיים, יינות שעל מנת לייצרם נדרש אומץ מיוחד, וזהו יקב הראוי בהחלט ליותר תשומת לב.