משרד האוצר הודה: נכשל הניסיון להפחית את צריכת הבירה בקרב הנוער באמצעות העלאת מס הקניה
ההבחנה בעברית בין המילה ניסים למילה מיסים, תלויה באות אחת בלבד ואולי משום הקרבה המילולית, נדמית בעינינו הפחתת מיסים בישראל כסוג של נס. נס מסוג זה התרחש בימים אלו כאשר משרד האוצר הודיע במפתיע על הפחתת מס הקניה על הבירה בכ 46% ועל משקאות משכרים ב 21%. הפעם נדמה שזכינו לנס כפול, מאחר והפחתת המס המפתיעה לוותה בהתרחשות נוספת שאיננו מורגלים בה במקומותינו – הודאה מטעם משרד ממשלתי לפיה החלטה קודמת שלה התגלתה בדיעבד ככישלון.
בחודש יולי 2012, חתם שר האוצר דאז יובל שטייניץ, על צו שהעלה באופן דרסטי את מס הקנייה על הבירה, כאשר במקביל הועלה גם שיעור מס הקנייה על סיגריות. בדברי ההסבר להחלטה בדבר העלאת מס הקנייה, הובהר שמדובר בחלק ממאמץ לשינוי שיטת המיסוי על אלכוהול, תוך התאמת השיטה למדיניות רשות המיסים, לפיה ככל שמדובר במוצרים בעלי השפעות שליליות חיצוניות (כמו דלק, סיגריות ואלכוהול), יש לשאוף למס קצוב על פי יחידת מדידה (במקרה זה לפי ליטר), על מנת להפנים באופן מיטבי את ההשפעות החיצוניות השליליות, באופן אשר אינו תלוי בערך המוצר, אלא במידת הנזק הנגרם למשק ולחברה כתוצאה מהשימוש בו. כבר באותה עת היו מי שהעריכו שעל קבלת ההחלטה השפיע גם פרט שולי ולפיו על פי הערכת האוצר, צפויה העלאת המס להניב תוספת הכנסה של 245 מיליון שקלים לאוצר המדינה.
המחאה סביב העלאת המס היתה מידית ורחבה. נטען שבאם השאיפה היא למס קצוב על פי יחידת מידה הבוחנת את מידת הנזק לסביבה, מדוע פטורה תעשיית היין לחלוטין ממס קניה, למרות שכמות האלכוהול במרבית היינות עולה על זו המצויה ברובן ככולן של הבירות? תמיהה נוספת שהועלתה נקשרה בהעדר האבחנה בין גודלם של היצרנים, הכנסותיהם ורווחיהם. רווחיותן של מבשלות הבירה הקטנות הינה מזערית גם כך ועבורן, בניגוד למבשלות הענק המחזיקות ביניהם למעלה מ 90% משוק הבירה בישראל, סברו המתנגדים כי העלאת המס עשויה להוות מכת מוות.
גם בקרב גורמים אחרים בענף האלכוהול קמה צעקה. רבים מחו על הקישור הלא קדוש בין בירה לסיגריות, תוך שציינו את היתרונות הבריאותיים הגלומים בשתייה מדודה של בירה, בניגוד לנזק המוכח הטמון בעישון סיגריות, בכל כמות שהיא. גם אנחנו באתר "איש הענבים" הצטרפנו למחאה הכוללת. כבר אז סברנו שטענת האוצר לפיה אפשר לעשות שימוש במכשיר המיסוי לשם הפחתת נזקי האלכוהול לסביבה אינה מחזיקה מים ובמקרה זה – בירה.
שלוש שנים חלפו ומסתבר כי הצדק היה עם המתנגדים להעלאת מס הקניה. בהודעתו בדבר הפחתת המס, מסר משרד האוצר כי בחינת התוצאות של העלאת המס על בירה הראתה כי למרות הכפלת המיסוי, הדבר כמעט ולא השפיע על היקפי הצריכה של בירה. המשמעות היא כי הטלת המס בשנת 2012 נפלה רובה ככולה על ציבור הצרכנים, וכי לא היתה בה תועלת ממשית לעניין צמצום השתייה המזיקה. אם לא די בכך, הודו הגורמים במשרד האוצר כי השינוי בשיעורי המס אף גרם להתפתחויות שליליות בענף האלכוהול, כמו למשל התפתחות של תעשייה פיראטית המייצרת משקאות מזיקים לבריאות, פגיעה בציבור העוסקים הישרים שנאלצו להתמודד עם התפתחות שוק שחור בהיקפים לא מבוטלים ופגיעה בציבור הצרכנים בשל העלאת המס.
משרד האוצר אימץ כעת כאמור מחדש את שיעור המס שהיה קיים עד שנת 2012 שעמד על כמחצית משיעורו שלפני הפחתת המס האחרונה. שיעור המס על בירה בריכוז של מעל 3.8% יעמוד מעתה לפיכך על 2.33 שקלים לליטר, במקום השיעור הקודם של 4.33 שקלים לליטר. בירה בבקבוק לשימוש חוזר שמכילה כוהל בריכוז של עד 3.8% תישאר פטורה ממס קנייה. מס הקנייה על משקאות משכרים הופחת מ 106.9 שקלים לליטר כוהל, ל 85 שקלים.
אה כן ועוד פרט שולי - מנכ"ל האוצר מסר כי בחינת העלאת המס הצביעה על כך שלמרות התכנון המקורי, העלאת מס הקנייה כלל לא הביאה למדינה לתוספת הכנסות במונחים ריאליים...
