תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
ARAMON - הזן שטבע באגם היין
המקום: לנגדוק רוסיון, צרפת .
הצבע: כהה.
האיכות: נמוכה למדי.
כאשר דובר בעבר, על "אגם היין" של אירופה – כמויות עצומות של יינות פשוטים וזולים אשר פגעו במוניטין האזורי, הצביעו בין היתר על אזור לנגדוק-רוסיון שבדרום מערב צרפת, כעל אחד האשמים העיקריים לקיומו של האגם. בתוך האזור, היה זה הזן ARAMON אשר ספג חלק ניכר מהביקורת. ארמון, סוס עבודה אמיתי היכול לתת יבולים של 300 הקטוליטר להקטר, ניטע באופן מסיבי באזור מידי שבדרום צרפת, במחצית השנייה של המאה ה-19. מחלת הקימחון וכנימת הפילוקסרה שעשו שמות באזור, הביאו את המגדלים לחפש ולהעדיף זנים אשר יבטיחו הכנסות גבוהות ומידיות, על מנת להשלים את החסר. זן הארמון הפרודוקטיבי והעמיד לקימחון היווה מבחינתם פתרון מצוין.
מאידך, איכות גבוהה לא היתה מעולם אחת מתכונותיו המובנות של הזן. יינות ARAMON , בעיקר כשהגידול הוא כמותי, הינם חיוורים, בעלי רמת אלכוהול ומיצוי פרי נמוכה, ונעדרי אופי באופן כללי. בשל צבעם הדל של יינות ארמון, הרבו המגדלים לשלב את הזן בממסך יחד עם זני "Teinturier"" (זנים בהם תוכן הענב ולא רק הקליפה הינם בעלי צבע אדום), כמו הזן Alicante Bouschet. עם זאת, כאשר מגדלים ARAMON על מורדות של גבעות עם אדמות מנוקזות היטב ומקפידים על יבולים נמוכים, יכול הזן לייצר יינות ראויים למדי אם כי בעלי אופי כפרי, בעלי פרי עוצמת פרי סבירה ואלכוהול ברמה מקובלת, ואף יינות רוזה אטרקטיביים.
תקופת השפל של הזן ARAMON החלה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, כאשר נפתחה הדלת בפני יצרני צרפת לשלב ביינותיהם ענבים שגודלו באלג'יר, בעלי צבע, פרי וכמות אלכוהול עשירים יותר. במקביל ובייחוד כשהחל המאבק האירופי נגד "אגם היין", החלה גם ממשלת צרפת לעודד עקירת כרמי ארמון, והחלפתם בזנים מכובדים יותר, כמו גרנאש וקריניאן.
לזן ARAMON שמור גם פרק קטן בתולדות ייצור היין בארץ ישראל, בהיותו אחד מן הזנים הראשונים שהובאו לכאן על ידי הברון רוטשילד בחלקה השני של המאה ה-19. גפני הזן ניטעו בעיקר באזור ראשון לציון – רחובות. עדות לייצור יין ארמון בישראל קיימת עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת, על ידי האגרונום יליד גדרה עמרם חזנוב.