תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
RIESLANER – טוב לצרכן צרה למגדל
המקום: פראנקן, גרמניה.
הצבע: בהיר.
האיכות: טובה.
ממש לא ריזלינג, אם כי אחד מבניו. הזן RIESLANER הוא הכלאה שבוצעה בשנת 1921 בין הזנים ריזלינג וסילבנר, וכפי שניתן להבחין, לא הושקע מאמץ רב בבחירת השם. מבחינתו של הצרכן, מדובר באחת ההכלאות המוצלחות שבוצעו בגרמניה. מבחינתו של המגדל – מדבר בזן מאתגר – לשון המעטה, וזוהי הסיבה העיקרית לכך שהזן רחוק מלהיות נפוץ, אפילו במחוזות הולדתו.
אחד מהפלוסים הגדולים של ריזלנר, הוא יכולתו לייצר יינות מתוקים מצוינים כאשר פטריית הבוטריטיס סינראה פוגעת בענבים. מסייעת בכך העובדה שענבי הזן הם בין האחרונים להבשיל. לצד יינות קינוח מפיק הזן גם יינות חצי מתוקים טובים למדי.
הבעיה היא, שהגפן מתקשה לשמור על הענבים הנגועים בריקבון האציל ורבים מהם נושרים עוד בטרם הגיעה עת בציר. מעבר לכך מדובר בזן רגיש מאוד לריקבון, הן של הגרגרים והן של הגבעולים ואף נוטה לחלות במחלת הקימחון. קושי נוסף נובע מהישנות מקרים של הבחלה בלתי אחידה. גפני RIESLANER אמנם אינם בררניים לגבי קרקע הגידול כמו אביהם הריזלינג, אך מעדיפים אזורים גבוהים. בשל כל המינוסים למגדלים ולמרות שמדובר בזן המייצר יינות באיכות טובה, תפוצתו של ריזלנר נותרה מוגבלת לאזור פראנקן שבגרמניה.
