נדמה שביקב ברקן עוסקים בתקופה האחרונה יותר בפרידות ובברכות הן ליוצאים והן לנכנסים ופחות ביין. רק לפני שלושה חודשים ניצל היקב את השקת סדרת יינות אלטיטיוד 2012 על מנת להיפרד מהמנכ"ל היוצא שמואל בוקסר, זאת זמן לא רב לאחר שנפרד גם מהיינן הראשי הפורש של היקב – אד זלצברג. והנה עתה, נפרד היקב גם מן הייננית שלו עירית בוקסר – שנק, בתו של שמואל. האכסניה שנבחרה לפרידה הפעם הייתה מסעדת CLASH של מלון NYX החדש מבית רשת פתאל והאירוע - השקת היינות האדומים מבציר 2013 של סדרת יינות אסמבלאז' של היקב. 

בעוד שהמנכ"ל היוצא שמואל בוקסר נכח באירוע ההשקה שהיווה לגביו גם אירוע פרידה, הרי שבתו הייננית היוצאת, שפרשה לאחרונה מן היקב לאחר מינויו של עידו לוינסון ליינן הראשי החדש, הקריאה את דברי הפרידה שלה בסרטון וידאו שצולם דווקא בבורדו והוקרן בפני הנוכחים בהשקה. פרידה מעירית, דווקא במסגרת השקת סדרת אסמבלאז', אינה מקרית ויש בה סמליות רבה, שכן כפי שעירית עצמה ציינה בדברי הפרידה שלה, סדרת אסמבלאז' היתה ה"בייבי" שלה, פרויקט אותו ליוותה הכי מקרוב. דווקא בשל כך, היה זה מוזר לצפות בעירית נפרדת מעל פני המסך. מסתבר שעירית שוהה כעת בהשתלמות בבורדו ולדבריו של איש יחסי הציבור הוותיק של היקב רני רהב, הסיבה היחידה להיעדרותה מן ההשקה, נעוצה בענייני תיאום כאלו ואחרים. מכל מקום, כשהיא קוראת דברים מהכתב, נפרדה עירית מיקב ברקן ומצוות עובדיו במילים חמות ואיחלה ליקב שימשיך לעשות יין טוב וטעים.

היינן הראשי החדש עידו לוינסון נכח אמנם בהשקה ואף הוצג בפני הנוכחים על ידי המנכ"ל החדש ג'יל אסולין ואולם באופן טבעי ומאחר שעידו לא היה מעורב כלל בעשיית היינות שהושקו, הותיר הוא את מלאכת תיאור עונת הגידול, הבציר ויינות הסדרה שהפיקה עונת הגידול של 2013, לצוות הייננים שלצדו.

יקבי ברקן, אסמבלאז', איתן 2013

סדרה שמחפשת את מקומה
עבורי, מיקומם של יינות סדרת אסמבלאז' על פני מדף היינות הישראלי לא היה מעולם ברור די צרכו. אין כל ספק שלא מדובר ביינות entry level, אך מאידך, אלו גם לא ממש יינות פרימיום ומיתוגם כמו גם מחירם, מעידים עליהם שהיקב ממקם אותם מתחת ליינות סדרת אלטיטיוד ולסדרות הגבוהות עוד יותר של היקב. מדובר ללא ספק בסדרה של יינות עשויים היטב אך ללא יומרות מיוחדות, יינות טעימים, שניתן לשתות בפני עצמם או כמלווים לארוחה, לרוב מוכנים לשתייה עם צאתם לשוק ועם פוטנציאל התיישנות מוגבל של שנה עד שנתיים, אם בכלל.

הדגש הניתן ביקב באשר ליינות הסדרה הוא אזורי מובהק. כך מתוארים יינות הסדרה באתר היקב: "סדרת ASSEMBLAGE מציעה מבט שונה על אזורי היין של ישראל, דרך שילוב מספר זנים שביחד מבטאים את אופי האזור. בסדרה זו ארבעה בלנדים, אשר מייצגים אזורי גידול שונים – איתן, ריחן, צפית האדומים ועלמון הלבן. כל יין ייחודי בטעמו ומורכב מהזנים המאפיינים את אותו איזור". על רקע מיתוג זה ובמידה לא מעטה גם בהתייחס למימד האיכות, תמיד נראה לי הדבר טבעי להעמיד את יינות אסמבלז' בשורה אחת למשל עם יינות הסדרה האזורית של יקב כרמל. מה שהקשה על ההשוואה, הוא ההפרש הלא מבוטל במחיר – שכן יינות אסמבלז' יקרים מיינות הסדרה האזורית ב 50% ויותר, כאשר כלל לא בטוח שישנה הצדקה לכך. מחיר מומלץ לצרכן: כ 79 ₪

יקבי ברקן, אסמבלאז', ריחן 2013

מאפיינים אזוריים ברורים ומתמידים
כמובן שלא כל בציר של יינות סדרת אסמבלאז' זהה לבצירים שקדמו לו, או לאלו שבאו לאחריו ואולם בהחלט ניתן לומר שיינות הסדרה שמרו עד היום על קו ניחוחות וטעמים מאפיין, ביחס לכל אחד מיינות הסדרה בנפרד. הגם שהיו ליינות הסדרה שנות בציר טובות יותר וטובות פחות, הרי שהמאפיין האזורי וממסך הזנים הדומה הנשמר בכל אחד מן היינות, הביאו לכך שכאשר טעמת ריחן, איתן או צפית מבציר כלשהו, זיהית מיד את המאפיינים המוכרים של היין מן השנים הקודמות. כאשר מדובר בסדרה ברמת איכות ביניים ואולי ביניים פלוס מעין זו ולא ביינות פרימיום, או כרם יחידני, מהם היית מצפה שישקפו יותר את השינויים בין עונות הגידול, הרי שהקו המאפיין הדומה הוא בהחלט רצוי וחיובי.

אחרי שאמרנו את כל זה ועל אף ששנת בציר 2013 הוגדרה על ידי היקב ביחס לכרמים מהם מיוצרים יינות הסדרה כ"שנה נהדרת", הרי לא יהיה זה מפליא אם ההתרשמות שלי ביחס ליינות אסמבלאז' מבציר 2013 היא שמדובר ב more of the same. ומה היה בה באותה עונת גידול? החורף שקדם לה התחיל יחסית מוקדם והיה מלווה בגשמים רבים. לאחר טמפרטורות גבוהות מהממוצע במהלך החורף היה נראה שהבציר יקדים, אך חודשי יולי ואוגוסט הקרירים הפתיעו והביאו להדרגתיות מושלמת בהבשלת הפרי. באופן כללי, כך לדברי צוות הייננים של ברקן, יש שיגידו כי קיץ 2013 היה הקיץ הנוח ביותר מאז שנת 97', נתון שהעלה את איכות הפרי שהגיע ליקב באופן משמעותי.

יקבי ברקן, אסמבלאז', צפית 2013

ריחן Assemblage, בציר 2013
מקורו של יין זה במספר חלקות בגליל העליון: קברנה סוביניון משתי חלקות בקרבת עלמה, שגובהן 620 ו 640 מ', מרלו מחלקה צמודה למושב כרם בן זמרה, שגובהה 780 מ', סירה ופטי ורדו, משתי חלקות הצמודות גם הן למושב עלמה, בגובה 650 מ'. חלק מהחלקות על קרקע וולקנית, בעוד שאחרות על אדמת טרה-רוסה הפרושה על מסלע גירי. בנוסף, לחלקות שלל מפנים שונים: חלקות הקברנה פונות מזרחה או לצפון מזרח, חלקת הסירה מפנה גפניה מערבה, חלקת המרלו פונה דרומה ואילו חלקת הפטי ורדו פונה בכיוון דרום מזרח. במלים אחרות, אסמבלאז' ובעברית מקבץ של זנים שונים, מחלקות שונות מאוד זו מזו, אך מוכחות באיכותן.

לטעמי, ריחן 2013 הוא הטוב והמעניין שביינות הסדרה מבציר 2013, המורכב מביניהם והיחיד  שמוכן לשתייה כעת. אפשר וישתבח ויתאזן מעט יותר בבקבוק בשנה הקרובה.

איתן Assemblage, בציר 2013
יין זה נקרא על שם "הר איתן", המהווה נקודת ציון בולטת בהרי ירושלים. בציר 2013, נבצר כולו בכרם קריית ענבים הפרוש על גבי טרסות של אדמת "טרה רוסה" אבנית, חלקן צרות וחלקן רחבות יותר, במעין אמפיתיאטרון טבעי ברכס שמעל לקיבוץ קריית ענבים, בגובה של כ 700 מ'. היין מורכב מקברנה סוביניון (כ 50%) וחלקים שווים של מרלו וסירה.

באף היין סגור ומצריך כרבע שעה להיפתח בכוס. בפה מורגשת חומציות גבוהה ומעט לא מאוזנת.

צפית Assemblage, בציר 2013
בניגוד לאיתן וריחן המגיעים מאזורי גידול הידועים באיכותם- הרי ירושלים והגליל העליון, האזור השלישי, תל-צפית, מוגדר על ידי היקב כמעיין "קלף משוגע". אזור חם בגובה של בין 150 ל 180 מטרים ובו חוות כרמים ניסויית, בה העיסוק הוא יותר בלמידה מאשר ביצירה ועם זאת, אזור שדווקא בו ניתן להבין את הדיבורים על טרואר. הרכב זנים: מרסלאן (52%), קלדוק (27%), פינוטאז' (12%) ומלבק (9%).

כנראה משום הייחוד של אזור הגידול ורגישותו לשינויים בין עונות הגידול, הרי שמבין שלושת היינות האדומים של הסדרה, בצפית ניכרים יותר הבדלים ביין בין בציר לבציר והיו לגביו בהחלט בעבר שנות בציר טובות יותר, אבל גם טובות פחות. מבחינתי אפשר לצרף את בציר 2013 לקבוצה של הטובות פחות. ניחוח הפרי בשל ואפשר גם לומר בשל מדי והאף באופן כללי אינו לגמרי נקי, היקב הגדיר אותו כבעל אופי "כפרי", ההגדרה מתקבלת, אולם לאו דווקא במובן הטוב של המילה.