פטור וקוץ בו
לאחרונה קראנו פרסומים אודות בשורה גדולה שיצאה ליקבי הבית הישראלים מדיוני וועדת הבריאות מן הכנסת, לאחר שזו החליטה לפטור את היקבים הביתיים מחובת הוצאת "רישיון יצרן", אותה חובה עמה מנסים יקבי הבוטיק בישראל להתמודד בשנים האחרונות, מאז הוחלה על יצרני היין. ביחס למרבית היקבים הקטנים יותר, ההתמודדות עם קבלת רישיון היצרן הינה קשה ומורכבת מאוד, והם מגלים לאיטם שהוצאת הרישיון הינה למעשה בלתי כלכלית לחלוטין, מה שכבר גרם למספר יקבים לוותר ולסגור את שעריהם.

ליקבי הבית בישראל – אותם יקבים קטנים המייצרים לא יותר מכמה אלפי בקבוקים בשנה, חולקה כנראה בסוף חודש נובמבר האחרון גלולת הרגעה מסוימת בהקשר זה, גלולה שרבים מהם כנראה לא ידעו כלל שהם זקוקים לה. בחודשים האחרונים דנה וועדת הבריאות של הכנסת בהמשך החלתו של התיקון לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו 2015 על היקבים בישראל, אותו תיקון אשר החיל על היקבים את חובת היצרן ובעיקר, במעבר לשלב האכיפה. להחלטות שהתקבלו בנושא בעבר, ובעיקר לתקנות הצפויות להיחקק בקרוב, עשויה הייתה להיות, ולמרבה הצער מסתבר שעדיין עלולה להיות, השפעה הרסנית באשר לכדאיות שבהקמת יקב קטן בישראל וניהולו, דבר שיכול להביא עמו את סגירתם של חלק ניכר מאותם יקבים, ולצדה - חוסר כדאיות מוחלטת בהקמת יקבי בית חדשים. למרות כל זאת, רק מעטים מבין בעלי היקבים הקטנים ואנשי תעשיית היין בכלל, היו מודעים להליכים המתנהלים בכנסת ומעטים עוד יותר החליטו להתערב ולצאת להגנתם של היקבים הקטנים.

עם זאת, מאבק שקט אשר נוהל לאחרונה על ידי מספר גורמים בין מסדרונות הכנסת מול משרד הבריאות, מביא עמו כנראה בשורה חיובית מסוימת לענף היין הישראלי ובפרט, ליקבי הבית, בדמות החרגתם מחובת רישיון יצרן. באם, כפי שמסתמן, יאושרו ההחלטות שהתקבלו בוועדת הבריאות של הכנסת בסוף חודש נובמבר ויקבלו תוקף חוקי במסגרת תקנות, אפשר יהיה לומר שמגזר יקבי הבית בישראל ניצל בשלב זה מסכנת ההיעלמות, אם כי שורה של קשיים עדיין יהיו מונחים לפניו. אולם כפי שאסביר מיד, החשש מהצטמצמות עתידית משמעותית של מספר יקבי הבית לא הוסר.

מכל מקום, אם אכן ההבטחות שניתנו על ידי משרד הבריאות ובכנסת ייצאו אל הפועל, וטיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד 2024, תאושר ותיחתם על ידי השרים, הרי מי שהיו השותפים למאבק, אשר בהחלט זכאים לטפיחה ממשית על שכמם גם ההצלחה הינה חלקית ואולי זמנית בלבד, הם: המועצה האזורית מטה יהודה בראשותו של ראש המועצה אבישי כהן ולצידו ברק כץ ממחלקת התיירות של המועצה, אילנית צמח – יועצת פיתוח עסקי ושיווק ליקבים אשר ייצגה את תנועת המושבים, צחי דותן – מנכ"ל המועצה לגפן היין, ואנשי משרד החקלאות.

תקציר הפרקים הקודמים

כבר בשנת 2017, כאשר הפיקוח על היקבים בישראל עבר ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות והחל לחסות תחת הוראות חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התרענו על כך שהדבר עלול לסמן את סופם של מאות יקבים ביתיים בישראל. כתבנו אז, שעם המעבר לפיקוחו של משרד הבריאות, אשר בניגוד למשרד הכלכלה יש בידיו גם כלים אפקטיביים לפיקוח, ניתן יהיה להטיל קנסות נכבדים על המשווקים ונקודות הקצה (חנויות יין, רשתות שיווק, מסעדות, בתי מלון וכדומה) באם אלו ימכרו יינות של יקבים אשר לא יהיה ברשותם רישיון יצרן, ובכך תיחסם דרכם של אותם יקבים למכור את יינותיהם מחוץ לחצר היקב.

שלא יובן לא נכון. רגולציה הינה בהחלט חשובה ואנו בבית "איש הענבים" קוראים מזה שנים לרגולציה של ענף היין, ואולם, לא לרגולציה כזו אשר עלולה להחזיר את הענף עשרות שנים אחורה פיללנו. חשוב לציין, שמבחינת היקבים הקטנים, נעוץ הקושי בהשגת רישיון היצרן לאו דווקא בהתנהלות מול משרד הבריאות ובעמידה בדרישותיו. תחילה אכן היו דרישות משרד הבריאות קשוחות ולא תואמות את ענף ייצור היין, ואולם במהלך תקופת המעבר שנכנסה לתוקפה בסמוך לאחר העברת הפיקוח על היקבים למשרד הבריאות, תקופה שהוארכה מפעם לפעם, דווקא פעל משרד הבריאות לשם הקלת דרישותיו כלפי יקבי הבוטיק והתאמתם ליכולותיהם, אם כי גם התאמה זו כרוכה עדיין בממון לא קטן ובמאמצים שאינם מאמצים של מה בכך.

הבעיה העיקרית הייתה ונותרה, שמתן רישיון היצרן מותנה בין היתר בעמידה גם בכל הדרישות הרגולטוריות האחרות, ובכלל זה קבלת היתרי בנייה כדין והסדרת ההיתרים מול רשות מקרקעי ישראל. כאשר מדובר במגזר החקלאי (מושבים וקיבוצים) המחזיק באדמות מדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל, כאן הדרישות הכספיות המופנות כלפי היקבים הן עצומות, ומעמידות בספק ניכר את יכולתם של בעלי יקבי הבית לעמוד באותן דרישות, ובהתחשב ברווחים הנמוכים המתקבלים מהפעלת יקב בית, שואפת הכדאיות לאפס. הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר ביקבים הממוקמים במרכז הארץ, במיקומים בהם שווי הקרקע גבוה, שכן התשלומים המגיעים לרמ"י עבור הסדרת השימוש בקרקע המדינה לצורך יקב, נגזרים משווי הקרקע.

חשיבות יקבי הבית

יקבי הבוטיק ובתוכם גם יקבי הבית מהווים חלק בלתי נפרד מנוף ענף היין בישראל ולהימצאותם בשטח קיימת חשיבות משמעותית עבור תעשיית היין הישראלית. להמחשה, רבים מבין יקבי האיכות הישראליים של היום החלו למעשה כיקבי בית או כיקבים זעירים – חלומו של איש אחד או של מספר חולמים. די אם נזכיר את השמות הבאים: קסטל, צרעה, מרגלית, סוסון ים, פלם, תשב"י, אלכסנדר, בזלת הגולן, ואלו הם רק מספר דוגמאות.

ההכרה במקומם של יקבי הבית בתוך ענף היין בישראל, הביאה עמה כבר לפני כעשור להחלטה של בית "איש הענבים", היוזם, המנהל והמפעיל את תחרות היין הבינלאומית הישראלית "טרה וינו", תחרות אשר בתחילת 2025 תתקיים בפעם ה 20, ליצור קטגוריה מיוחדת וייחודית במסגרת התחרות, לשיפוט יינות המיוצרים על ידי יקבי הבית. עם השנים הפכה תחרות יקבי הבית להצלחה גדולה, הוסיפה כבוד רב ליצרנים הביתיים ולא מעט יקבים אשר זכו להצלחה בתחרות וגם כאלו שביקשו לנסות להיות שותפים לאותה הצלחה, החליטו להרחיב את פעולתם ולהרים את איכות יינותיהם.

באם הקמתו וגם הפעלתו של יקב בית או יקב זעיר תהפוך לבלתי כדאית, הרי שמספרם של יקבים אלו, העומד כיום על כ 300 ויותר, יפחת באופן דרמטי, ויתכן שניוותר בסופו של דבר עם כמה עשרות בלבד של יקבי בית, בעיקר כאלו הממוקמים בקצוות הארץ, אי שם בגליל, בגולן, בנגב או בשומרון, שם מחירי הקרקעות נמוכים יותר, ובתוך כך, חלומם של רבים וטובים לייצר יין ייגדע. וזה עוד לא הכל, יקבי בית הם כאמור הבסיס והמנוף ליצירת יקבי בוטיק, יקבי בית ובוטיק הם הבסיס העיקרי לקיומה של תיירות יין, ותיירות היין נחשבת בעולם כולו כמנוף עצום לקידומה ולקיומה של תיירות כפרית בכלל. המשמעות הצפויה עם כך מצמצום מסיבי במספרם של יקבי הבית – אינה מסתיימת בתחום היין, אלא כרוכה בנוסף בפגיעה קשה בתיירות הכפרית בישראל – הן מבחינת תיירות הפנים והן תיירות החוץ.

פטורים עם מגבלות

ב 19.11.2024 התקיימה ישיבה מכרעת בוועדת הבריאות של הכנסת. בישיבה עלתה לדיון בקשת היקבים הקטנים להתייחס אליהם בצורה שונה מאשר ליקבים הגדולים, כיוון שההסדרה תטיל עליהם מעמסה כלכלית שתמוטט אותם. אבישי כהן, ראש המועצה האזורית מטה יהודה קרא להגדיר כ"יקב קטן", יקב שמייצר 30 אלף בקבוקים והבהיר שהיקבים הקטנים יהיו מוכנים לבצע בדיקות מעבדה על מנת להבטיח שיינותיהם עומדים בתקן הישראלי. אילנית צמח פירטה את התנאים המכבידים על יקבים אלו והנדרשים כיום לשם קבלת רישיון יצרן – בכלל זה תכנון השטח, עלות הקרקע, עלויות הבנייה, התשתיות והמיסוי. מנגד, דקלה ראובן, מתאמת פיקוח במשרד הבריאות, הבהירה כי תנאי הפיקוח הנדרשים מיקבים – כולל קטנים – הן בעיקרן שמירה על תנאי תברואה, הפרדה בין חומרי הגלם לגיבוש המוצר, הגנה מפני שפכים ועוד. יחד עם זאת היא הביעה הסכמה לקיים שיח בין בעלי היקבים למשרד לטובת גיבוש הסכמות והקלות. יו"ר וועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), היטה אוזן קשבת לקשיי היקבים אשר הוצגו בפני הוועדה, הדגיש את הצורך בהשגת הבנה בין גורמי התכנון, הפיקוח ויצרני היין – והוביל בדיון להשגת פשרה בהסכמת הצדדים.

הדיון החשוב הביא עמו לבסוף לפשרה מוסכמת שהתקבלה בוועדת הבריאות ואשר כתוצאה ממנה אושרה כאמור כעבור עשרה ימים טיוטת התקנות, שהועברה לעיוננו.

על פי אותה פשרה, צפויים יקבים המייצרים עד 10,000 בקבוקים בשנה, ואשר יוגדרו כ "יקבים זעירים", לקבל פטור מחובת השגת "רישיון יצרן", על כל הכרוך בכך מן הפן הרגולטורי ובעיקר מבחינה כספית כפי שהוסבר כאן. נציגי הצדדים השונים שהיו שותפים לדיונים בוועדת הכנסת בישרו לנו שמתן הפטור צפוי לעודד את צמיחתם של יקבי הבית ובאופן כזה תזכה תעשיית היין הישראלית לחיזוק ועמה גם התיירות הכפרית, אשר לא תיפגע.

עם זאת, יחד עם מתן הפטור צפויים להיות מושתים על היקבים הזעירים מספר מגבלות ובראשם, החלטה לפיה הם יוגבלו למכור את יינותיהם ביקב בלבד ולא יוכלו לשווקם לציבור באמצעות גורמים שלישיים כלשהם (לא יהיו רשאים לשווק למסעדות, ברים, בתי מלון, חנויות וכדומה). זוהי למעשה בדיוק אותה תוצאה אליה היו מגיעים במצב הקודם גם בלא הפטור ובהעדר רישיון יצרן, שהרי כאמור, נקודות הקצה לא היו מסתכנים במכירת יינותיהם לנוכח הקנסות הגבוהים שהיו מושתים עליהם בשל כך. מבחינה זו אין כאן לפיכך בשורה של ממש. כמו כן, יידרשו היקבים הזעירים מדי פעם להציג אישורי בדיקה ביחס ליינותיהם. האחריות על מסלול היקבים הזעירים צפויה לחול בעיקר על משרד החקלאות. עם זאת, וזהו הישג בהחלט חשוב, לא תחול על היקבים הקטנים חובת רישיון ואם המכירה ביקב או ישירות לצרכנים תהיה אפקטיבית מספיק, תהיה הצדקה כלכלית בהמשך הפעלתם.

למעשה, בפני היקבים שייכנסו תחת כנפי המונח "יקבים זעירים", תעמוד כעת ברירה לבחור בין שתי אפשרויות – האחת, מסלול משרד החקלאות ועימו הפטור מרישיון יצרן אך לצדו האיסור למכור יין מחוץ ליקב; והשנייה – מסלול משרד הבריאות וחובת רישיון יצרן, ללא מגבלות מכירה בצידה. הפתרון המוצע אמנם אינו מושלם, אך הוא משאיר פתח להמשך קיומם של היקבים הביתיים בישראל, תוך שהוא מאפשר לאותם בעלי יקבים שיחליטו שברצונם לעלות מדרגה ולמכור מחוץ ליקב, לעבור מסלול, לעמוד בדרישות לקבלת רישיון יצרן ולעשות צעד נוסף קדימה.

בחזרה לעתיד

ההגבלה החלה על היקבים הזעירים למכור את תוצרתם מחוץ ליקב אינה הבעיה היחידה. עיון בטיוטת התקנות מגלה שההסדר המיטיב כולו יחול אך ורק על יקבים קיימים כיום, או ליתר דיוק, רק על מי שייצר יין במועד בו ייכנסו התקנות לתוקף. המשמעות של הגדרה זו הינה ברורה וקשה. על פי נוסח התקנות הקיים, הרי שמרגע שייכנסו התקנות לתוקפם תחול אמנם ברירת המסלולים שהזכרנו על היקבים הזעירים הפעילים, ואולם מי שירצה להקים יקב בעתיד, התקנות לא יחולו עליו כלל, לא תהיה לו בחירה בין מסלולים, והוא יהיה חייב בהשגת רישיון יצרן. במילים אחרות – ביחס למי שירצה להקים יקב ביתי בעתיד – לא יחול הפטור מחובת רישיון יצרן, ולמעשה – הנה אנחנו חוזרים בחזרה לנקודת ההתחלה, להעדר הכדאיות שבהקמת יקבי בוטיק, ולסיכון הקיים בכך שאלו ילכו וייעלמו בהדרגה מנוף ארצנו ולכל הפחות, יצומצם עד מאוד מספר יקבי הבוטיק שיקומו בעתיד, ומבחינה זו, ידרוך הענף במקום על כל המשתמע מכך.

לאחר שקיבלתי לעיוני את נוסח טיוטת התקנות פניתי בשאילתה בנושא זה למשרד הבריאות וביקשתי להבין מדוע מחילים את אופציית הפטור מרישיון היצרן על יקבים זעירים קיימים בלבד, בלא להשאיר פתח לאפשרות זאת בעתיד? טרם התקבלה תשובת משרד הבריאות וכאשר תתקבל בהחלט נפרסם אותה. מכל מקום על פי נוסח טיוטת התקנות הקיימת, נראה שמי שמעוניין להקים בעתיד יקב בוטיק, כדאי לו למהר ולהתחיל לייצר, על מנת שיוכל להיכנס לרשימת היקבים הזעירים הקיימים בעת שייכנסו התקנות לתוקף.

חשוב להבהיר בנוסף, כי החלטת ועדת הכנסת אינה מהווה עדיין סוף פסוק לנושא. ההצעה צריכה עדיין לעבור בכל מקרה באופן סופי בוועדה ולאחר מכן ייקבע נוסח סופי של התקנות, אשר צפוי לכלול את סעיפי הפטור ליקבים הזעירים ובתקווה שנושא התחולה העתידית של הפטור יתוקן. מהות הדברים בהחלט עשויה עדיין להשתנות. אנחנו מבטיחים לעדכן.