נסתרות ואיטיות הן דרכיה של הבירוקרטיה הישראלית ומסתבר שהדרך לרגולציה טובה ועדכנית יותר בענף היין הישראלי, אינה יוצאת מן הכלל מבחינה זו. יחד עם זאת, נראה שלעולם אין לומר נואש וגם אם העניינים הם יגעים ואיטיים, הרי שבסופו של דבר, לעתים מתרחש הבלתי יאומן והשינוי מגיע. לאחר מסע תלאות ממושך ומפותל, נכנס לאחרונה לתוקף מחייב העדכון לתקן היין הישראלי.
שבע שנים חלפו מאז ששרי הכלכלה (אז תמ"ת) והחקלאות הכריזו בשנת 2011 על הקמתה של ועדה בין משרדית מיוחדת לשם הסדרת ענף היין ויותר משש שנים חלפו מאז פרסמה אותה ועדה את מסקנותיה. אחת מן המסקנות הייתה שיש לעדכן את תקן היין הישראלי וכמובן, למנות לצורך כך ועדה מיוחדת, אשר תדון בנושא. ועדת מומחים נכבדה אכן מונתה וזו פרסמה, בחודש אוקטובר 2013, את החלק השני של המלצותיה לעדכון תקן היין, לאחר שהחלק הראשון להמלצות העדכון פורסם כבר במאי של אותה שנה. והנה, לאחר שעבר מסלול מכשולים קשה ומתיש, פורסם ברשומות בחודש יוני האחרון, העדכון לתקן היין (ת"י 1318) הכולל את שני החלקים עליהם המליצה ועדת המומחים, וכעבור 60 יום לאחר מכן, בתאריך 20.8.2018 – נכנסו העדכונים לתוקף.
בראשות ועדת המומחים האחראית לשינוי, זו אשר ערכה את טיוטת הצעת תקן היין המעודכן, עמד אד זלצברג (אז יינן יקב ברקן), והיא כללה בנוסף את שרי דודיאן ממכון היין, ד"ר רותי ארדי מהנדסת ראשית במכון התקנים, שלומי כהנא מתחום שיווק היין, איתי להט (יועץ יין ומרכז לימודי היין במכללת תל חי), ליאור לקסר (אז יינן יקב כרמל), ויקטור שונפלד (יינן יקב רמת הגולן). כן תרמו להכנת התקן ישראל פלם (יקב פלם ולשעבר יקבי כרמל) ומנכ"ל מכון היין המנוח שלמה כהן ז"ל.
הגם שתקן היין החדש אינו מציע מהפכה, הרי שאין לזלזל בהישג, שכן תקן היין המקורי, אשר נקבע בשנת 1988, תוקן רק פעם אחת קודם לתיקון הנוכחי והיה זה באוקטובר 1994. ברור שבעשרים השנים שעברו מאז התיקון הראשון ועד היום, השתנתה תעשיית היין הישראלית ללא היכר וחלו גם לא מעט שינויים בהליכים שונים הקשורים בייצור היין ועל כן התבקש עדכון התקן כבר מזה זמן רב. מדוע אם כך עברו 5 שנים מאז הושלמה עבודת העדכון לתקן ועד לכניסתו לתוקף? בירוקרטיה כבר אמרנו?
ראשית, היה צורך לפרסם בציבור את הצעת התקן, לקבל הערות ולבחון אותן. הערות אכן התקבלו ועל כן היה צורך בבחינה חוזרת של מספר שאלות שהתעוררו. עיכוב ממושך נוצר בעקבות חילופי שרים בממשלה, כאשר ראש הממשלה הפך לתקופה קצרה גם לשר הכלכלה וגם לשר החקלאות, בנוסף לתפקידי שר נוספים שהחזיק, כך שהעת של צוותי משרדיו הרבים לא הייתה פנויה לטיפול בנושאי תקן. גם לאחר ששבו ומונו שרים למשרדים השונים, ישבה לה ההצעה זמן ממושך על שולחן הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, וגם שם עברה מספר שינויים, בעיקר לנוכח התנגדויות שמקורן הגיע בכלל מיבואני משקאות אלכוהוליים. יחד עם זאת כאמור, חלוף הזמן לא עצר את הקידמה והתקן עודכן, מה שמרמז אולי על כי גם המשיח, בסופו של דבר, בוא יבוא.
עיקר השינויים בתקן היין מיועדים להתאמתו למקובל בעולם ובפרט, להמלצותיו של ארגון היין הבינלאומי OIV. שיטות הבדיקה אשר נכללו בהצעת התקן תואמות אף הן את שיטות הבדיקה המומלצות על ידי ארגון היין הבינלאומי. החלק הראשון של טיוטת התקן המעודכן, עסק בעיקר בנושאים הטכניים יותר ובפרט – בהגדרות הכלליות של מונחי היין השונים, שיעורי סוכר ואלכוהול, חומרים ותהליכים המותרים והאסורים לשימוש בייצור יין ועוד. החלק השני של טיוטת התקן, התייחס בעיקרו לכינויים של יינות ולאופן הסימון על גבי האריזות. התקן החדש כולל פירוט ברור ומפורט של סימוני חובה (כמו למשל סוג היין – לדוגמה מבעבע; צבעו - אדום, לבן או רוזה; ורמת המתיקות שבו - יבש, חצי יבש וכדומה; חוזק הכוהל; ארץ ייצור; נפח ועוד); סימוני רשות (למשל שנת בציר, זן הענבים, אזור גידול גאוגרפי) וסימונים אסורים (כינויי איכות אשר לא אושרו כדין וסימונים מטעים אחרים).
טרם הוסדרה סוגיית אזורי היין בישראל, על אף שאחת מן המשימות אשר הוטלו על ועדת המומחים אשר דנה בעדכון התקן, הייתה עדכון מפת אזורי היין הרשמיים בישראל, מפה אשר לא עודכנה מזה למעלה מארבעים שנה! חשוב גם לציין שכחלק מפרסום התקן נקבעה תקופת מעבר של שנה מיום הכניסה לתוקף של התקן החדש, שבה נשאר בתוקפו במקביל גם התקן הישן. הדבר נועד על מנת לאפשר ליקבים מעבר הדרגתי וחלק להליכי ייצור המותאמים לתקן החדש.
כניסתו של תקן היין לתוקף מהווה רק צעד אחד בדרך להסדרת ענף המשקאות האלכוהוליים בישראל ובמקביל ננקטים על ידי הרגולטור צעדים נוספים. לפני כשנה ומחצה עבר הפיקוח על יקבי ישראל למשרד הבריאות, מהלך משמעותי העתיד להסדיר הוצאת רישיונות יצרן ליקבים, אשר מצד שני יחייב רבים מן היקבים ובפרט הקטנים שבהם, לערוך שינויים והתאמות מהותיים, לגבי חלקם אף במיקום ובעלויות שאינן בלתי מבוטלות. אי לכך, הוקצב ליקבים פרק זמן של ביניים להתארגנות, עד שלוש שנים בסך הכל ואשר טרם הסתיים. כפי שכתבנו כאן ממש לאחרונה, לפני פחות מחודשיים פורסמה למתן הערות טיוטת תקנות להסדרה כוללת של הייצור והיבוא של משקאות אלכוהוליים, לרבות הקמת מעבדות בדיקה מורשות ונראה שגם תקנות אלו יפורסמו ויקבלו תוקף במועד זה או אחר.
גלגלי החקיקה סובבים באיטיות רבה וכנראה שהסדרת ענף היין גם אינה ממש בוערת בעצמותיהם של נבחרינו אך עם זאת, לאט מאוד, אבל בסוג של התמדה, נראה שההסדרה תקיף גם את תחום המשקאות האלכוהוליים בכלל והיין בפרט, וגם מבחינה זו נהפוך לבסוף לחלק ממשפחת העמים.
