את השם five stones או חמש אבנים, שמעתי לראשונה לפני כשלוש שנים כשחבר המתגורר באחד מישוביי מטה יהודה אמר לי: "לא תאמין, אמרו לי לאחרונה שיקב חדש בשם five stones קנה את כל הענבים מהאיזור ואין לקנות יותר". השמועות היו נכונות אבל אמרתי לעצמי, חכה, תן להם להתארגן, בוא נראה אם מהלחץ הזה גם יצא משהו. מה ששכחתי הוא שמאחורי היקב עומד אדם בעל נסיון עשיר מאוד, יינן מנוסה מאוד וחבורה של משקיעים רציניים. היום, היקב כבר שוחה במים העמוקים של תעשיית היין הישראלית ובשנה האחרונה מופיע יותר ויותר בנוף הפסטיבלים וההשקות בישראל.

אחת מתצוגות התכלית של היקב החדש נערכה לאחרונה בבית איש הענבים ביפו. הייתה זו תצוגת תכלית מעניינת של יינות לבנים, רוזה ואדומים של היקב לצד יינות גדולים מצרפת ואיטליה. אתגר לא פשוט, סגנונות מאוד שונים ומחירים בוודאי ובכל זאת אם לרתום את העגלה לפני הסוסים, העגלה של Five Stones הישראלית נתנה פייט יפה מאוד.

על בעלי היקב נמנים אילן חסון (מנכ"ל יקבי בנימינה והמערה ומנכ"ל פרוטרום, שניהם לשעבר), אבי לרנר (בעל חברה להפקות סרטים בלוס אנג'לס ומבעלי יקבי בנימינה לשעבר), עמית קאופמן (בעל קייטרינג מזל טלה וטעם וצבע), עופרה גנור (בעלת מסעדת מנטה ריי וגלידת אייסברג). על הכסף שלהם ויצירת היין מנצח היינן הותיק והמוערך ששון בן אהרון (יינן יקבי בנימינה לשעבר והיום יינן יקב מוני). כלומר אנשים שמכירים זה את זה משך שנים רבות, יודעים מהי תעשיית היין ואיך לגשת אליה עם מוצר חדש.

את הקונספט הראשוני בנו אילן וששון כשבבסיסו איכות הכרמים. הכורמים והכרמים שנבחרו היו אלו של משפחת תמיר, משפחה בעלת מוניטין מצוין בתעשייה הישראלית שמגדלים ענבים בגבעת ישעיהו והיו קשורים בהסכמים עם יקבים כמו ויתקין, יפו וספקים גדולים מאוד ליקב ספרה. אילן רצה "חתונה קתולית", הענבים של משפחת תמיר מופנים לייצור ביקב Five stones בלבד. למשפחת תמיר יש כ 80 דונמים נטועים בגבעת ישעיהו שהיום אכן מספקים ענבים ליקב Five stones וליקב ספרה. בהינתן העובדה שהיקב מייצר כיום כ 45 אלף בקבוקים, חישוב גס הוא שכ 60 דונמים מופנים ליקב Five Stones וכדי לגדול יצטרכו ענבים נוספים ולשם כך החלו כבר בהרחבת השטח ונטיעות נוספות תוך אספקת 12 זני ענבים שונים, מגוון רחב מאוד (קברנה סוביניון, מרלו, מרסלן, שיראז, קריניאן ופטי ורדו, שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג וגוורצטרמינר).

אילן וששון, שועלים ותיקים, החליטו כמי שבאו ממערכות שפועלות בלחץ גבוה מאוד, שלא ללחוץ הפעם, לעשות את הדברים בקצב נכון, לצאת לשוק כשהיין מוכן וכשהמיתוג עליו אחראית המעצבת אנני סלבי גמור ושלם. כך קרה שהיין הראשון שיצא לשוק היה דווקא היין בסדרה הגבוהה של היקב. בשנת 2014 היקב ייצר 3,000 בקבוקים, בשנת 2015 ייצר 5,000 בקבוקים ואז הם ראו כי טוב, התהליך עובד, מכאן החלו לצמוח בכמות.

מבנה היקב העתידי מתוכנן בגבעת ישעיהו והצפי לסיום בנייתו 2019-2020. חלק מהפעילות (מערך הקבלה) תישאר ביקב מוני, בו מיוצר היום כל היין מטעמים כלכליים, וחלק מהפעילות (מיכלי אחסון ותסיסה) תעבור למבנה היקב. כל הציוד ההיקפי נקנה על ידי יקב Five stones – פקקים, בקבוקים, חביות, מיכלי אחסון ותסיסה.

השאיפה היא להגיע ל 100 אלף בקבוקים, אחרי שיתייצבו בחמש השנים הקרובות סביב מכירת 50 אלף בקבוקים וירגישו מספיק בטוחים בעצמם. הם עוסקים גם בייצוא למגוון מדינות – ארה"ב, אנגליה, קנדה, צרפת, קצת איטליה. אין להם כוונה לעבור את 100 אלף הבקבוקים.

היקב מייצר יינות בלנד בלבד. הסדרה הגבוהה היא סדרת וירטואוז שבה יין אחד אדום, סדרת נוביליטי A215 ובה 2 יינות – אחד אדום ואחד לבן, וסדרת DvsG (דוד נגד גוליית) ובה יין אדום, לבן ורוזה.

ואם כבר הזכרנו את דוד וגוליית, אז יקב צריך שיהיה לו סיפור - ורומנטי ככל שיישמע הסיפור שבין אילן חסון וששון בן אהרון, הרי שזה לא הסיפור המוביל של היקב. Five Stones על שום מה? על שום 5 האבנים שלקח עימו דוד כדי להילחם בגוליית בסביבות האיזור בו גם מצויים הכרמים. אז נכון, אם לדייק מדובר בחלוקי נחל ("...וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל...") אבל זה נשמע פחות יפה על התוית וחלוק נחל הוא בסה"כ עוד אבן אז למה להיות קטנוניים. שם מבטיח, ואם ילך להם כמו שהם מקווים והרוגטקה תנגן, אז הנה עוד יקב שחרט על דגלו איזוריות ויכול במובן זה לייצג את האיזור ואת ישראל בכבוד בארץ ובעולם.

היינות:

Five Stones DvsG White Blend 2017 – אם אתם שואלים את עצמכם מה זה DvsG אז לאור ההיסטוריה של האיזור המשמעות היא דוד מול גוליית. יין המורכב מהזנים סוביניון בלאן וגוורצטרמינר. פקק הברגה (שאפו). יין בעל ריחות פירותיים טרופיים מעודנים, שמנוני מעט במרקמו, חומצה בינונית, מינרליות מעטה. יין מהנה וקיצי.

Five Stones, Nobility 215a White 2017 – יין המורכב מהזנים שרדונה (95%) וסוביניון בלאן (5%). צבעו זהוב, ריחו מצטיין בליים, אשכולית ומעט קלייה. טעמו ליים, חומצה בינונית (+), גוף בינוני, בסופו מורגש קצת פרי טרופי עדין מאוד מאוד, סיומת בינונית. יין חד, הרמוני, מאוזן. יין רציני ומסקרן מאוד. אומר בזהירות רבה שהוא הזכיר לי באופיו שרדונה בורגוני של Domaine Xavier Monnot מהכפר מרסו, שטעמתי לאחרונה וזה אומר הרבה, הרבה מאוד.

Five Sones, DvsG Rose 2017 – צבעו סלמון-נחושת חיוור עשוי ענבי מרלו ומעט קברנה סוביניון. ריחו עדין, פרחוני עם עקצוץ נעים באף, מרקמו שמנוני מעט, חומצה בינונית (+) העוטפת את הפה, פירותי, מאוד הרמוני כמעט ללא מרירות כלל. יין לאוכל, יין שמשדר יוקרה.

Five Sones, DvsG Red Blend 2016 – יין המורכב מהזנים מרסלאן, קריניאן, פטיט סירה, צבעו אדום עמוק. ריחו העדין עתיר פרי רענן, קלייה ושוקולד. טעמו מציג גם הוא טעמי קלייה, פרי בשל, חומצה בינונית. החומציות בולטת מדי והפה נותר מעט שטוח.

Five Stones, Nobility 215a Red 2016 – יין המורכב מהזנים קברנה סוביניון, מרלו ,פטי ורדו וקברנה פרנק. צבעו אדום עמוק כשל שזיף שחור. באף פרי רענן, עץ, עשבי תיבול ופלפל ירוק. טעמו כשל שזיף שגיב, שוקולד, חומצה בינונית. יין מאוזן, הרמוני, טאנינים מאוזנים. לאוהבי יינות הרושם.

Five Stones, Virtuous 2015 – יין מהזנים קברנה סוביניון, מרלו, מלבק, פטי ורדו. צבעו אדום עמוק, ריחו מצטיין בשזיף, שוקולד ועץ עדין. טעמו עשיר מאוד בפרי, הכוהל משרה תחושה של מתקתקות עודפת, חומצה בינונית וגוף מלא. גם יין זה לאוהבי יינות הרושם.

Five Stones, Virtuous 2014 – יין מהזנים קברנה סוביניון, מרלו, מלבק, פטי ורדו. צבעו אדום עמוק, ריחו מצטיין בשזיף בשל, חבית ומעט אדמתיות. טעמו עשיר בשזיף ודובדבן, חומצה בינונית, גוף מלא וסיומת בינונית. מאוזן והרמוני. גם יין זה לאוהבי יינות הרושם.

היינות האדומים הועמדו במבחן היינות הבינלאומיים, לא שהיה בסיס השוואתי בהכרח בין הסגנון והזנים, אולם היה זה נסיון יפה ומוצלח יחסית להראות שלינות Five Stones דווקא, אין מה להתבייש. להלן היינות:

Domaine de Chevalier, Grand Cru classe de grave 2012 – יין בועט, מאוזן והרמוני, בלנד של מרלו, קברנה סוביניון ופטי ורדו. גוף מלא, עתיר שזיפים ודובדבנים אדומים בשלים, חומצה בינונית (+), אדמתיות. יין למרחקים ארוכים.

Domaine Confuro Cotetidot, Charmes-Chambertin, Grand Cru 2011 – איזה יין! נהדר! חומצה גבוהה, עושר פרי אדום באף נוטה לבשלות וקסיס ובפה לרעננות דווקא. ריחות הכפר עולים ממנו כמיטב המסורת.

Vietti, Barolo Castiglione 2013 – אדום דובדבני, המון פרי אדום באף, קצת חיזור נעים. חומצה גבוהה, בפה פרי אדום רענן, טאנינים קשים. לא מאוזן עדיין ומוקדם מאוד לשתות אותו.

Sassicaia, Tenuta San Guido, Bolghri 2014 – אם אפשר להאניש משקה אז היין הזה קשה וחצוף, כמו שילדים לפעמים יודעים. מבושם מאוד בפרי אדום, חבית, ריח מלוכלך מעט, חבית מורגשת. בפה חומצה גבוהה, טאנינים מאוזנים, פרי רענן. לא הרמוני במיוחד כרגע אבל נהדר ולו בגלל הפוטנציאל שלו בהמשך.

Tropolong Mondot, 1er Grand cru classe, Saint Emilion 2007 – עדיין צעיר מאוד, גוף מלא ומלא עניין, ריחו מצטיין בפרי אדום וסגלגלות. טאנינים מאוזנים, חומצה גבוהה והמון פרי גם בפה. כמו המקום שבו הוא מיוצר, אלגנטי, מאוזן ונהדר!