מיכאל אדם וישי אלפסי בכרם  //  צילום: באדיבות יקב הר אודם

את יקב הר אודם אתם וודאי מכירים מכמה זוויות. האחת, היא זו של יקב זוכה פרסים ועתיר מדליות בארץ ובעולם, השנייה היא זו של משפחת אלפסי, משפחה שורשית, ישראלית שבנתה בשתי ידיה את המושב ואת היקב. השלישית קשורה לערימות של בקבוקים אדומים שאוהבים במיוחד בבירתנו הנצחית ירושלים. כך או אחרת, ערב יינן עם אדם אלפסי, הבן והיינן, היא חוויה מיוחדת שכוללת המון שיחות על כרמים, ענבים וצופנת בחובה גם לא מעט הפתעות.

אדם הוא הצד הביישן של הצמד אדם ומיכאל אלפסי. לא שמיכאל אלפסי, בעל היקב ואביו של אדם דברן גדול, אבל לא בכדי החלוקה בין קדמת הבמה ואחורי הקלעים מחולקת כפי שהיא. אדם למד בשנת 2003 מדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות והיום הוא לומד לתואר שני בייננות במסלול שנפתח לפני שנה. מזל שכך, העבודה ביקב לדבריו לא אפשרה לו לנסוע ללימודים בחו"ל וההזדמנות לעשות זאת בישראל נפלה כפרי בשל לידיו.

בביקורי האחרון ביקב שמעתי על אפשרויות פיתוח משמעותיות מאוד בבחינת שטחים לגידול כרמים אותם קיבלה המשפחה לידיה וזנים רבים נוספים שייתכן וייכנסו בעתיד לקווי העבודה ביקב. עם זאת, המשפחה אינה ממהרת מדי. זהו יקב בוטיק שמיומו הראשון מלווה אותו היינן הידוע ארקדי פפיקיאן, יקב המייצר כבר היום מגוון רחב מאוד של יינות ואפילו וישניאק (מומלץ בחום) ויין בסגנון פורט. הם עסוקים בימים אלו בניסויים עם זנים חדשים כמו נביולו ועם נטיעות של זנים כמו ריזלינג ועוד. משפחה עסוקה שאינה טומנת ידה בצלחת.

התכנסנו באיש הענבים לטעימה שהייתה מפתיעה מכמה בחינות. ראשית, מגוון היינות שהוצג לסובבים את השולחן היה מכובד מאוד ואפשר הצצה רחבה על פעילות היקב. שנית, גילינו שיינות ישראלים יכולים להתיישן בכבוד, אם עושים אותם נכון ואם חומר הגלם טוב דיו. הפתעה גדולה נרשמה בגזרת היין הלבן. יין לבן מענבי שרדונה בציר 2005!! פצצה גם 13 שנים אחרי. משמח מאוד.

רשמי הטעימה

יקב הר אודם, וולקני, שרדונה 2014 – יין שיש בו מן הרומנטיקה והזיכרונות הנעימים עבור אדם, שכן הוא השתתף בנטיעתו כנער בכיתה יב' בשנת 1997. מבחינתו, הוא טוען שהכנת יין מחלקה זו היא דבר מיוחד בפני עצמו. חלקה שהיא גם החלקה הכי צפון-מזרחית של היקב ופונה לסוריה. זהו יין בעל צבע זהוב חיוור, אף עשיר בארומות של אנונה, אפרסק בשל, קליפת תפוח ירוק ומינרליות (אבן). טעמיו כוללים פומלה, תפוח ירוק, מתקתקות קלה, חומצה בינונית וסיומת בינונית ויותר. היין "תופס" את דפנות הפה וסה"כ מהנה מאוד יחד עם מרקם שמנוני מעט. נהדר!

יקב הר אודם, שרדונה 2005 – אחת מההפתעות הגדולות של הטעימה. טעמתי והשארתי בכוס את היין למשך עוד שעתיים במהלכן צצו והתחלפו הריחות הראשוניים והיין המשיך ועינג. זהו יין השרדונה הראשון שייצר היקב. שאפו!! צבעו זהוב ירקרק, ריחו פרחוני, אפרסקי ומינרלי, קצת "מלוכלך". מרקמו של היין שמנוני מאד, חומצה בינונית וטעמו מודגש עם פרי לבן כאפרסק, פלפל לבן. חבל שאין להשיגו בחנויות ולו לשם טעימה השוואתית.

יקב הר אודם, רזרב, מרלו 2003 – במקרה זה נפתחו שני בקבוקים, הראשון היה מעט מחומצן ואילו השני לא. עניין של מזל...עוד יין של היקב שעושה לו המון כבוד. יין בן 15 שצבעו דובדבני נוטה למעט חום, ריח של פרי ריבתי והמון פלפל ירוק, קצת זפת בהמשך. בפה מתקתקות מעודנת, חומצה בינונית והמון טעמי שזיף. סיומת בינונית. מרלו מרשים עם פרי בולט, טאנינים רכים ונעימים, מתובל וסה"כ מרשים יחסית לגילו.

יקב הר אודם, אלפסי 2004 – יין שיוצב והוכן תחת מתקפת האש של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. צבעו של היין אדום נוטה לסגלגל, האף מחומצן מעט, עם המון פרי בשל מאוד (דובדבן, אוכמניות), כהל בולט. טעמו עתיר שזיף אדום, חומצה בינונית. יין לא מאוזן כיום ופחות נעים לשתייה. למי ששמר אני ממליץ לחכות איתו, הוא לא "מת" הוא פשוט בתקופה לא טובה כרגע, אולי יעלה חזרה.

יקב הר אודם, אלפסי 2011 – צבעו אדום עמוק בוהק, ריחו מאופק ומורגשים בו פרי אדום עסיסי, פלפל, בשרניות ומעט קפה. בפה מאוד מפולפל ועתיר פרי אדום . מאוד מאוזן, הרמוני, טאנינים לא מופרזים, קצת מתקתקות מתחנפת. יין מצוין. טעמתי את בציר 2010 לפני שנה והוא היה טוב באותה המידה ומהנה מאוד ליד ארוחה חגיגית. יין מרשים וטעים.

יקב הר אודם, קברנה פרנק 2010 – צבעו אדום אטום ועמוק. ריחו כשל שזיפי שגיב רעננים והמון קסיס (אוכמניות), חומצה גבוהה בפה עם טעמי קסיס נפלאים, יין לא מתחנף עם עפיצות בינונית, גוף מלא. יין מאוזן, טעים, יבש ופשוט פנטסטי. האספנים שביניכם ייהנו מאוד מההשקעה.

יקב הר אודם, קברנה סוביניון 2011 – זהו יין המהווה בלנד של ענבים משתי חלקות, נווה אטיב, וכרם בן זמרה. צבעו אדום דובדבני, באף מאוד מתובל, המון פלפל ירוק, ציפורן וריבתיות של פירות אדומים. טעמיו דובדבניים, נוטים לבשלות יתר, פלפל שחור משמעותי וחומצה לא אינטגרלית. תחושה קצת מלאכותית בעניין זה. עפיצות רבה אך נעימה. אפשר לומר, לאוהבי הז'אנר...?

יקב הר אודם, סירה 2012 – יין שענביו מגיעים מכרמים בנווה אטיב ומכפר יובל. למרות שאדם טוען שזן הענבים הזה מקבל את הביטוי הטוב ביותר בכפר יובל, אני פחות התחברתי ליין. צבעו אדום עמוק נוטה לסגלגל, ריחו כשל שזיף, משהו בארומה מעט "מאובק" ולאקטי עם ניחוחות שהזכירו לי סוכריית דבש. בפה בולטים מתקתקות, ירקרקות וקפה. אין לי טענות על הצד הטכני, היין הרי זכה בתחרויות במדליות מכובדות, אבל בטעימה הזו הוא היה סוכרייתי מדי לטעמי.

יקב הר אודם, וולקני, מרלו 2015 – יין עליו ניתן לומר תמורה נהדרת לכסף. צבעו אדום עמוק, ריחו עשיר מאוד ונע בין מנטה, ליקריץ לפרי אדום בשל. החבית מורגשת גם כן ובפה הוא מעט מתקתק, מפולפל ומפגין נוכחות שזיפים עשירה.

יקב הר אודם, 1060, בציר 2013 – טרום השקה – כשטעמתי את היין הזה אמרתי לעצמי, יין שנעשה עם המון מחשבה. הוא עשוי מענבים הגדלים בחלקה של שני דונמים שניטעה בשנת 2007 ליד היקב והופיע לראשונה על המדפים בשנת 2012. צבעו אדום עמוק מאוד, ריחו מצטיין בדובדבן, פלפל ירוק מאופק וליקריץ. טעמו עשיר בפרי רענן, עפיצות נעימה, חומצה בינונית, המון פלפל, אגוז מוסקט ושוקולד. למרות העושר הזה סה"כ יין מאופק שכדאי יהיה לפגוש בקרוב על המדף.

יקב הר אודם, חרמונית, קברנה סוביניון 2017 – טעימת חבית – באמת מוקדם מאוד לומר. כרגע היין מפגין ארומות של קפה, טופי, פרי אדום מרוכז וחומצה לאקטית בעוד טעמיו מרירים, חומצה גבוהה וטאנינים קשים מאוד. יש סיכוי טוב שהוא יהיה יין נהדר בעוד שנה או שנתיים. אצטרך לטעום שוב.

ולקינוח –

יקב הר אודם, ענבר – עבודה נהדרת של היקב ביצירת יין דמוי פורט מרכז של ענבי שרדונה. עוד לא פגשתי באדם שיאמר משהו רע על היין. מאוזן, אגוזי מאוד, ניחוחות של דשא רטוב, תפוח. וכמו שהוא מרוכז ככה הוא גם מעודן. כיף אמיתי.