צילום: דיוויד סילברמן

הרעיון למיזם "יין נטו", בו חברים היום 11 יקבים, קם בביתם של רמי ובטינה נעמן (יקב נעמן) בעקבות דוא"ל שקיבלו מצחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל. באותו הדוא"ל נאמר כי ישראל עומדת בפני אימוץ תקן יין הדומה במרכיביו לזה האירופאי ובו 75 תוספים שניתן להוסיף ליין ואפס שקיפות כפי שטוען נעמן. מאז נעמן החליט כי לא זו דרכו והחלה בנייתו של תקן מחמיר ומצומצם יותר המכיל 5 חומרים ותהליכים.

הרעיון: מינימום תוספים, מקסימום שקיפות מול קהל הצרכנים, תוך חתימה על אמנה וולונטרית המאפשרת גם בקרה בעת הצורך.

35 יקבים התעניינו בתקן המחמיר, אולם עד כה הצטרפו רק 11. עצם העובדה ש 11 יקבים מחלקים שונים בישראל (רובם מהצפון) התאחדו סביב מטרה חיובית, היא בבחינת בשורה חיובית לענף. הפעם זהו תקן מחמיר ליין, ומי יודע אולי בעתיד ארגון גג ליקבים.

לשאלה היכן 24 היקבים המתעניינים הנוספים ישנן התקבלה תשובה ריאלית למדי. נעמן מספר כי "חלק אמרו שהם רוצים לשבת על הגדר ולראות האם זה יעורר גלים חיוביים או שליליים ואז 'נצטרף בשנה הבאה'. חלק אמרו שרק חלק מהיינות שלהם עומדים בקריטריונים, אבל בעוד שנה שנתיים יהיה טעם שיהיו חלק מזה. מכל ה 35 אף אחד לא אמר שאינו רוצה". ההיסוס באשר למיזם נעוץ בעובדה שחלק מהיקבים "המתעניינים" הם יקבים גדולים, אשר אינם יכולים להשית את התקן על כל יינותיהם, אלא רק על הסדרות הגבוהות שלהם, או יקבים שבאמת רוצים לבחון לאן נושבת הרוח. כך או אחרת, 11 היקבים הכלולים ב"יין נטו" כרגע הם: יקב נעמן, יקב בר-מאור, יקב סוסון ים, יקב שטרן, יקב לוטם, משק היין הנס שטרנבך, יקב יפתחאל, יקב דוכתא, יקב מילס, יקב ארגוב ויקב סמדר.

רגולציה על הכוונת או כוונות לרגולציה?
חיים גן: "במדינה מתוקנת הפגישה הזו לא הייתה מתקיימת והיא הייתה מיותרת. כולנו קמים בבוקר עם תעשיית יין ללא רגולציה שנעשים בה דברים לא מקובלים. אני מקווה שהמפגש המבורך הזה - ואני מברך את 11 היקבים שהצטרפו - יספק לקהל הצרכנים קריטריון, איזו קורת גג. זו התחלה של משהו ואני מאחל לכם שתיקחו את זה למקומות חדשים ותגרמו לתנועה בתוך התעשייה, על מנת שתצעד לכיוון הזה. אני מקווה שזה יניע מקבלי החלטות ואת היקבים הגדולים. צריך להסביר לקהל שקונה את היין מהו יין נטו".

זאב דוניה: "אני מקווה שמה שמאחד כאן את היקבים זו מילה חזקה ביהדות והיא "כוונה". מילה יהודית – יש לנו כוונה וזה מה שנעשה. אם אין לנו כוונה ונעשה דברים אחרים, יש דברים ששום בדיקה כימית לא תוכיח ולא תגלה. אני מדבר בשם עצמי, שלי יש את הכוונה ולכן אני פה. כל יתר הדברים הטכניים, אם לא תהיה כוונה זה לא יהיה כלום".

יש לזכור כי מקבלי ההחלטות היושבים במכון היין, ובהם נציגי היקבים המסחריים בישראל, אינם מעוניינים ברגולציה, או בהפצתם של נתונים על תעשיית היין הישראלית כפי שנהוג במדינות יין מתוקנות. יחד עם זאת, האינטרס החשוב ביותר הוא זה של הציבור הרחב, שאינו יודע מה הוא שותה היום. ייתכן וכפי שנאמר בפגישה, במידה ויקבי "יין נטו" יצליחו לגרום לתנועה שתנגוס באחוזי המכירות (ולו הקטנים ביותר) של היקבים המסחריים, הם לא יאהבו את זה בדיוק כמו שלא אהבו את יקבי הבוטיק כשפרצו קדימה והובילו כאן מהפכת איכות. התקווה היא כמובן שתיוצר התעניינות חיובית סביב הרעיון והיקבים המסחריים דווקא יאמצו אותו.

האם אנחנו עומדים בפני מהפכה חיובית נוספת בעולם היין? הסבירות לכך ככל הנראה נמוכה, אלא אם יתקיימו שני תנאים – סחיפה של יקבים בכל הגדלים לתוך התהליך ושילוב של שיווק מרוכז ואגרסיבי של יינות היקבים השותפים תוך הבלטת תו "יין נטו".