צילום: קובי קלייטמן

בחיפושיי אחר הסיבות להיעלמותו של ענב הקולומבר (פרנץ' קולומבר בפי אמריקנים וישראלים) ממדפי חנויות היין בישראל, מצאתי שלל סיבות לכך שהיה דווקא צריך להישאר ושבחים רבים שהורעפו עליו בעיקר בשנות ה 70-80. "יין לבן חצי יבש – כמו ה'פרנץ' קולומבר' של 'כרמל מזרחי' – יתאים להפליא לליווי מנה כזאת, ולא יזיק כלל להוסיף חלק ממנו גם לרוטב" המנה היא כבדי ברווזים בנוסח מסייה בורדו ואת המשפט הזה לא אני כתבתי אלא שאול אברון ז"ל בטור "כך הם אוכלים" (מעריב, 1978). ואם שאול כתב, שאול ידע...

אבל הוא לא באמת נעלם, הקולומבר. ערן הרכבי (כורם בהווה ולשעבר משירות ההדרכה של משרד החקלאות) טוען שזהו זן הענבים הלבן הנטוע ביותר בישראל, אלא שהוא משמש לבלנדים רבים ומשום מה לא תמיד מוזכר, או מוצנע על התווית על אף שבחלקם הוא מהווה גם 50%. יקבי כרמל (כרמל מזרחי בעבר) שהיו היקב המסחרי הגדול בישראל משך שנים רבות מאוד, היו חלק ממגמת ה"היעלמות" זו. מנכ"ל היקב אברהם בן משה סיפר לי בראיון בשנת 2013 כי כשהוא הגיע ליקב חש שלא יוכל להוביל עם יינות מהזן הזה, וודאי שלא בגזרת היצוא ועל כן העדיף אחרים. 

הקולומבר ששמו צרפתי מאין כמוהו, מגיע ממחוז קוניאק שבצרפת ושם הוא משמש כאחד הזנים לתעשיית הקוניאק (יחד עם אוני בלאן ו Folle Blanche אם כי ה"נחות" מביניהם). הוא צאצא גנטי של זני הענבים שנין בלאן ו Gouais Blanc ומשום כך נושא מעט מכל אחד מהוריו בתוכו. הביקוש לזן בצרפת הלך ופחת עם השנים והגיע לשפל בו היו נטועים 49,110 דונם אולם מאז הוא עולה באופן מתון עד שבשנת 2018 היו נטועים 110,990 דונם בצרפת (עדיין פחות מאשר בשנת 1958). שמו יצא למרחוק כשהובא לקליפורניה בשנות ה 70 והוסיף לשמו את הפרנץ'. עד כדי כך נטמע הקולומבר שהפך לזן הנטוע ביותר במדינה כולה תוך שהוא מספק כמויות נדיבות של יין בסיס ליינות מסחריים, לעיתים בלנדים לבנים די מתוקים.

גם בדרום אפריקה ניתן למצוא כמויות נכבדות של הזן, אפילו יותר מאשר בארה"ב אולם גם כאן נועד בעיקר לתעשיית הברנדי וליינות לבנים פשוטים חצי יבשים. באוסטרליה הוא מספק יין לבלנדים יחד עם ההורה שנין בלאן וסוביניון בלאן. לפי דוח של ה OIV ב 2017 כרמי הקולומבר משתרעים על פני 80,000 דונם בארה"ב ו 130,000 דונם בדר' אפריקה (שני בנטיעות אחרי שנין בלאן). אבל נראה שאף אחד לא ממש מתייחס אליו כאל זן שיכול לעמוד בפני עצמו. גם דר' יאיר מרגלית כותב בספרו Wine Technology כי פרנץ' קולומבר טוב לבלנד עם כל יין לבן פירותי מאחר שהוא בעל תכולת חומציות גבוהה וארומה פרחונית. אבל בכל זאת היו כמה בעבר ולשמחתי גם בהווה שהתייחסו אל הקולומבר באמונה גדולה יותר אם כי נראה שקל לעשות זאת היום יותר.

מיקה מארק בוצרת קולומבר ביקב הדר  //  צילום: פיטר מארק

בחודש יולי 1988, פירסם ישראל עשהאל ז"ל כתבה בעיתון מעריב שכותרתה "עסיסיות מרוסנת, רעננות וטריות". הייתה זו כתבה שעסקה בענבי פרנץ' קולומבר ודירגה בין היתר 5 יינות זניים. בטעימה שנערכה במלון הילטון ת"א, השתתפו אבנר און (סמנכ"ל מלון דן-אכדיה), שרל לואנז'ה (אגרונום ויינן), דר' רוני שפירא (מיקרוביולוג ויינן) וישראל עשהאל. עשהאל שנהג שיטת ניקוד שבין 1-5 גביעי יין העניק ל"גולן פרנץ' קולומבר 1987" ציון של 4 גביעים + (טוב מאוד) ולאחרים הוענקו גביע (מספיק) או שניים (בינוני). לא זו בלבד אלא שהיה זה "היין הלבן היחיד שעבר את מחסום ארבעת הגביעים וזכה בארבעה (+)". יתר היינות היו: אליעז (גביע), כרמל 1987 (2 גביעים+), אשקלון 1986 (גביע+), ברון מאסטרו 1987 (2 גביעים+).

אין לי ספק שחלק מהפגנת הכח המחודשת של הקולומבר בישראל כיין זני, מקורה בהתבגרות תעשיית היין. גם התבגרות והתרחבות האוכלוסייה הנחשפת ליין, פעמים צעירה שאין לה מושג וחצי מושג מדוע "הוחבא" הקולומבר משך שנים (וטוב שכך) אבל בעיקר התבגרות של ענף הכורמות והתמקצעות שלו לכיוון איכות. כשכורמים וייננים מדברים את אותה השפה, איכות הענבים משחקת תפקיד חשוב מאוד והייננים והכורמים יכולים לעשות יד אחת לשם העצמת יכולותיו של זן זה ורבים אחרים, דבר שלא ניתן היה לעשות קודם לכן. לדברי הרכבי אין תרומה לדילול זן זה מ 3 טון ענבים לדונם לעומת 1.7 אבל פעולות שונות בכרם, לרבות גידול במקומות המתאימים ביותר לזן, יכולות בהחלט לתרום למוצר הסופי. כמי שמרבית כרמיו נטועים קולומבר וכמי שמכיר את הכרמים בישראל, הרכבי קובע כי הזן מתאים מאוד לגידול בשפלה (יהודה, זכרון יעקב-בנימינה) ובנגב, באיזורים חמים יחסית.

הרכבי מספר על ניסוי שערך כשעבד במשרד החקלאות. הוא נטע בנגב שתי חלקות עם זנים שונים. מדי שנה הוכנו יינות מאותם הענבים ונערכו טעימות עיוורות על ידי פאנל של ייננים ואנשי מקצוע. קולומבר בלט לטובה מבין הענבים הלבנים, קיבל את הציונים הגבוהים ביותר תוך יציבות בביקורות לאורך כל שנות הניסוי. מי יודע? אולי יהיה זה אחד הזנים שישנו את תעשיית היין בעתיד של המשך ההתחממות הגלובלית. לא זו בלבד שהוא עמיד לאקלים חם במיוחד, הוא גם נותן יבול גדול וזול בכמחצית מענבי שרדונה למשל.

נראה שלאחר היעדרות ארוכה ולאחר שרק שלושה יקבים הכינו ממנו יין זני בעשור האחרון, הוא הופך בעל עניין בעיני ייננים בשנתיים האחרונות. מצאתי 8 יקבים שמכינים היום יין שכל כולו קולומבר ומתגאים בכך מאוד: אסף, ברקן, הדר, וורטמן, טפרברג, כרם ברק, מוני וצפרירים. אולם לדעתי, הענב יצליח באמת אם היקבים יעצימו תכונות שיופיין במתינותן, ויתנו לו לבטא את עצמו כפי שהוא ללא יותר מדי מניפולציות. ג'נסיס רובינסון טוענת שצריך "מידה של כישוף כדי להפוך ענבי קולומבר ליין מרתק" ובכל זאת, לדעתי יינות פרנץ' קולומבר מיועדים לשתייה יומיומית, ללא יומרות ובמחיר שלא יעלה על כ 60-70 ₪ לבקבוק. אינני בטוח מה יקרה אם יקבים ינסו "לרכב" על הייחוד שלו ויתמחרו אותו במחירים מוגזמים. לא מן הנמנע שהוא יחזור לתהומות הנשייה ויתעורר מחדש שוב כעבור 40 שנים.

רשמי טעימה:

יקב אסף – היקב נטע קולומבר לפני ארבע שנים בקדמת צבי (רמה"ג) ובצר לראשונה לפני שנה. הכוונה המקורית הייתה יצור ברנדי אבל מסיבות שונות בגללן נבצרו הענבים מוקדם, לא היה בהם די לשם כך ובמקום ברנדי הוכנו 2,500 בקבוקי יין. הצלחת היין הביאה את היקב להחלטה לטעת עוד בשנה הבאה. לדברי אורן קדם, היין לא נועד להתיישנות.

בציר 2019, 11.5% כהל, אחד משני היינות הבולטים בטעימה, צבעו קש, המילה הראשונה שקופצת לראש כשמריחים אותו היא Finesse (מעט ורדים, ליים) גוף בינוני (+), מרקם שמנוני מעט, פירותי נוטה לטרופי עדין ועשבוניות, סיומת בינונית ונעימה. 90 ₪

יקב כרם ברק – כשהחליט יוסי רוזנברג להכין יין לבן בשנת 2012, בחר בעצה אחת עם היינן-יועץ איתי להט להכינו מקולומבר. מאז יוסי מכין את היין מדי שנה ומזוהה עימו מאוד. בבציר 2019 הכין יוסי 1,000 בקבוקים מענבים שמגיעים הן מאזור בנימינה-זכרון יעקב והן ממטה יהודה. יוסי היחיד מבין הנשאלים שמצדד בהתיישנות ומציין כי לאחרונה נטעמו יינות מבצירים 2012 ו 2013 וקיבלו תגובות טובות.

בציר 2019, 11.6% כהל, היין השני הבולט בטעימה. צבעו קש, הארומה מזכירה דבש עדין מאוד עם פירות טרופים עדינים. חומצה גבוהה, מרקם שמנוני מעט והמון טעמים של פירות לבנים כמו אפרסק ומלון, סיומת בינונית (+). על אף שהיין מוגדר יבש, מורגשת בו מעט מתיקות שהופכת אותו לנגיש מאוד. גוף קל יין הרמוני, מאוזן. 90 ₪

יקב הדר – היקב שאוחז ב 0.7 דונם קולומבר בסמוך ליקב שבמושב עגור, ייצר מבציר 2019, 450 בקבוקים והשנה ייצר 650. פיטר מארק מספר שבחירת הזן נעשתה בהתאם לאקלים החם בסביבתם. הוא מספר כי המוניטין של הזן בקרב כורמים מצויין ובעיניו בתנאים מסוימים, ניתן לטעות בו בקלות ולחשוב שהוא סוביניון בלאן. לדבריו מרבית הקהל לא שמע על הזן והוא מאמין בו מאוד בגלל יכולתו להציג יין רענן, פשוט ובמחיר טוב.

בציר 2019, 12.6% כהל, צבעו קש זהוב, באף ניתן להרגיש מינרליות, מעט לדר, טעמו הדרי (לימון) ותפוח ירוק. חומצה גבוהה, גוף קל, סיומת בינונית. תמורה טובה למחיר, מאוזן והרמוני. יין מהנה מאוד בכל מקום בכל מצב. 60 ₪.

יקב צפרירים – זוהי השנה הראשונה בה משיק היקב האדום הזה, יין לבן. את ענבי הקולומבר בצר היקב מכרם בנחל שורק.

בציר 2019, 12% כהל, צבעו זהוב, אף הדרי (לימון, אשכולית) ומינרלי על אף שיחסית סגור. חומצה בינונית (+), מרקם שמנוני קל, גוף וסיומת בינוניים. נראה שהיין אינו מאוזן לחלוטין כרגע ויש פערים בין הריח לטעם. יחד עם זאת מתאים לליווי של אוכל. 80-90 ₪

יקב וורטמן – היקב מאמין בקולומבר מאז 2010 כיין שמתאים לישראל ומייצר 2,000 בקבוקים בשנה. הענבים גדלים ליד בנימינה בכרם בן 45 ובשיטות אורגניות. לדברי חי וורטמן המוניטין של הזן הוא נחלת העבר, בדומה לקריניאן. קהל היקב שמח לטעום זן "חדש" ולא מוכר. לדבריו היין מיועד לשתייה מיידית אם כי בעל פוטנציאל התיישנות.

בציר 2017, 11% כהל, צבעו קש, באף ניחוחות מנדרינה, דבש וברגמוט. פרחוני. גוף קל, חומצה בינונית, הומוגניות בין האף והטעמים. היין מחזיק ארומות לאורך זמן יפה מאוד. יין מהנה מאד. 95 ₪

יקב ברקן – עידו לוינסון החליט שלקולומבר מגיע מקום בסדרת "בטא" של היקב ומשייך לו תכונות של "יין קיץ" "יין אוכל". קודם לבציר 2017 בו יוצרו 6,600 בקבוקים שהכפילו עצמם בבציר 2018, לא היה ליקב יין זני מסוג זה. הענבים גדלים במסילת ציון (שפלת יהודה) ובאיזורים נוספים באזור היקב. הקהל לדבריו מגיב באהבה ומתחבר ליין והוא ממליץ לשתות את היין באופן מיידי ועד שנתיים שלוש.

בציר 2018, 11.5% כהל, צבעו קש, ארומות פירותיות (אגס), מעט מינרליות, ודבשיות עדינה. הארומות והטעמים תואמים. ליין מרירות מסויימת אבל היא נעלמת לחלוטין כשהוא מלווה אוכל מכל סוג. חומצה בינונית (+), גוף וסיומת כנ"ל. יין מהנה מאוד. באופן אישי וציורי משהו, הוא הזכיר לי טיול שערכתי בילדותי בחורש ליד קיבוץ קריית ענבים. 50-60 ₪

יקב טפרברג – היקב מייצר את הכמות הגדולה ביותר של קולומבר זני מבין היקבים, 40,000 בקבוקים החל מבציר 2019. הענבים ליין זה מגיעים מכרמים באזור מושב סגולה ונבחרו במיוחד. צוות הייננים מספר על הצלחה גדולה גם בזכות היין וגם בזכות המעטפת השיווקית שלו. היין אינו מיועד להתיישנות.

בציר 2019, 11.5% כהל, צבעו קש, הארומות הכי טרופיות בטעימה עד כה. מרקמו שמנוני, חומצה בינונית, גוף וסיומת בינונים. היין עשוי לעילא וטעים מאוד ובהחלט נותן תמורה מעולה לכסף. יחד עם זאת, הוא מזכיר מאד סוביניון בלאן והייחודיות של הקולומבר אינה ברורה. 40 ₪

יקב מוני – ששון בן אהרון מייצר יין קולומבר זני מזה כעשור ושיפר אותו בבציר 2014. כיום מיוצרים 10,000-15,000 בקבוקים בשנה מענבים הגדלים מעל עמק שורק בכרם בן 25 שנים. האיכות לדברי ששון מדברת והקהל שעבר לצריכת יינות יבשים אוהב את הרעננות והארומה. עוד לדבריו הזן מבטא איכות רק בכרמים בוגרים בעלי יבול נמוך ומתאים לשתייה בשנתיים הראשונות משנת הבציר.

בציר 2019, 12% כהל, צבעו קש זהוב, ארומות טרופיות (נקטרינה ומלון), חומצה גבוהה, גוף וסיומת בינוניים, טעמים תואמים לארומות. יין מהנה, נגיש וחסר יומרות. 30 ₪

הערה: הטעימה נערכה באופן עיוור והמידע היחיד שעמד בפני הטועמים היה שנת הבציר והעובדה כי מדובר ב 100% קולמבר. סדר הצגת הרשמים הוא סדר הטעימה למעט יקב אסף וברק שהיו הבולטים בטעימה.